עובדת שפוטרה בהיותה בהריון זכאית לפיצוי למרות חתימתה על כתב ויתור סופי

1.         זוהי תביעה לתשלומים שונים בגין פיטוריה של התובעת בהיותה בהריון ובניגוד להחלטת הממונה על חוק עבודת נשים.

רקע

2.         הנתבעת הינה חברה שעיסוקה בתחומי אבטחה, שמירה, מערכות אחזקה, מוקד שירותי נקיון, אחזקה ושירותי כח אדם.

התובעת עבדה בנתבעת, בתקופת העבודה הראשונה בתפקיד מזכירה, מחודש יוני 2001 ועד לפיטוריה בחודש פברואר 2002. התובעת התקבלה לעבודה, לתקופת עבודה השניה כמזכירה, ביום 1.7.02. התובעת פוטרה מהעבודה במכתב מיום 7.1.04 (נספח א' לתצהיר התובעת) שזה לשונו:

            " הנדון: הפסקת העבודה

עקב שינויים וצמצומים שערכה חברתנו עלינו להודיעך על הפסקת עבודתך בחברתנו החל מיום 21.1.04.

אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך הדרך.

                                                בכבוד רב

ביטון יהודה

    מנכל"

ביום 25.1.04 חתמה התובעת על "הודעת פשרה, קבלה וויתור סופי ומוחלט" (נספח ג' לתצהיר התובעת). על פי כתב הויתור, קיבלה התובעת סכום בגין פיצויי פיטורים בסך 8,000 ש"ח וסכום נוסף בסך 3,483 ש"ח. כנגד קבלת הסכומים הצהירה התובעת, כי אין לה כל תביעה כלפי הנתבעת וכי היא מוותרת וויתור סופי ומוחלט על כל תביעה מכל מין וסוג.

ביום 13.4.04 פנתה התובעת לממונה על חוק עובדת נשים במשרד התמ"ת גב' רבקה מקובר (להלן - הממונה) בטענה, כי פוטרה בשל הריונה (נספח ב' לתצהיר התובעת). לאחר ביצוע חקירה ושמיעת גירסאות הצדדים החליטה הממונה שהפיטורים נעשו שלא כדין, להלן נימוקיה של הממונה (נספח ז' לתצהיר התובעת):

            "ט. תמצית נימוקים

            1.         לטענת המעביד:

א.                 א.                   העובדת פוטרה בשל אי התאמתה לתפקיד.

ב.                  ב.                   במועד פיטוריה, ואף לאחר מכן, לא ידע על הריונה.

2.         לענין טענת התיפקוד:

לאחר שעברתי על חומר הראיות נמצא, כי העובדת קיבלה מכתב המלצה חיובי מאוד מהממונה הישיר שלה.

א.         במכתב המלצה מפורט שנתן המעביד לעובדת, פורש הממונה הישיר, על פני שורות רבות את שביעות רצונו מתיפקודה, כאשר הוא נותן סופרלטיבים לדרך התנהגותה, יחסי האנוש שפיתחה עם העובדים והלקוחות, תוך ציון הבעיות שפתרה באופן כזה ש:"בהיעדרה לא היו נפתרות, אפילו בהתערבותי כמנהל הסניף".