עובדי החברה ואח' נ' אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפני מחלוקת אשר נוגעת למעמדו של סכום בן 49,612 ₪ שהופקד בנאמנות, וזאת כתחליף מוסכם לעיקולים זמניים אשר הטילה המשיבה על נכסי חברת אס.בי.סי, במסגרת תביעה שניהלה המשיבה כנגד החברה טרם נקלעה האחרונה להליכי חדלות פירעון.

עיינתי בטענות הצדדים, ולהלן החלטתי:

הכלל הבסיסי החל בדיני חדלות פירעון ואשר אינו נתון במחלוקת קובע כי מרגע בו נקלעה חברה להליכי פירוק או הקפאת הליכים, בטלים כל העיקולים שהוטלו על נכסיה קודם לכן. זאת, בעיקר נוכח המושכלה כי עיקול אינו אלא זכות דיונית אשר אינו מקים קדימות מהותית לבעליו בעת חלוקת הנכסים בחדלות פירעון.

על בסיס זה מן הראוי לבחון את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה. סעיף 357 לפקודת החברות, אשר עליו מסתמכת המשיבה בסעיף 7 לתגובתה, כבודו במקומו מונח, אולם ספק אם הוא רלוונטי לענייננו. הדין העוסק ב"השלמת עיקול" עניינו עיקולים המוטלים כחלק מהליכי גביית חובות - למשל הליכי הוצל"פ שנועדו לגבות סכום שנפסק בהחלטה שיפוטית. לא כזה הוא המקרה שלפני, בו אמנם נוהל הליך שיפוטי, אמנם טרם ניתן פסק דין. במקרים כאלה מוטלים עיקולים שתפקידם להבטיח כי יוותרו בידי הנתבע נכסים להיפרע מהם אם וכאשר יינתן פס"ד לחובתו. עיקולים שכאלו דומים בתכליתם, למעשה, לצו מניעה, ואי לכך לא ניתן לדבר כלל ועיקר על השלמתם באורח ההופך את סכום העיקול לקניינו של הזוכה.

עיון במסמכים שהוצגו בפני מעלה כי הסכום שהופקד בנאמנות הינו בבירור תחליף לעיקול זמני שהוטל במסגרת תביעה - תביעה אשר כאמור לא הסתיימה בפסק דין. ייתכן, בלי לקבוע מסמרות בעניין, כי הדין היה שונה לו במסגרת מו"מ בין הצדדים הייתה הנתבעת מודה בחלק מן החוב וכותבת במפורש כי היא משלמת על החשבון. לא כך הוא העניין שבפני, בו עסקינן בכספים שנמסרו לנאמנות, וזאת בבירור כתחליף פוגעני פחות לעיקול זמני שהוטל במסגרת תביעה. עניין זה אף עולה מתגובת המשיבה עצמה, בה צוין במפורש כי קיימת אפשרות לפיה יושבו הכספים לקופת החברה, וזאת בהתאם לתוצאת ההכרעה השיפוטית בתביעתה (אם הכרעה של בית המשפט ואם הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב של המשיבה).

סוף דבר, לא עלה בידי המשיבה להוכיח כי סכום המחלוקת הפך לקניינה וחרג מגדר תחליף גרידא לעיקול זמני. נוכח האמור לעיל צודק הנאמן כי חל הכלל הרחב של בטלות עיקולים, ואי לכך דין הבקשה להתקבל.

כעת לא נותר לדון בהוצאות המשפט, וזאת בהתחשב בסכום הנמוך של המחלוקת וכי זו הוכרעה בקצרה לפי כתבי הטענות. אי לכך תישא המשיבה בהוצאות הנאמן ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה יישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"ע, 05 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: