עואודה נ' מדינת ישראל ואח' - פסקדין

פסק דין

1.התובעת היא עובדת הוראה המועסקת אצל הנתבעת מס' 1.

התובענה שבפנינו החלה עם בקשה למתן צו מניעה זמני שהוגשה כנגד נתבעת מס' 1 – מדינת ישראל - משרד החינוך (להלן: "משרד החינוך") שבה ביקשה התובעת לשבצה בשנת הלימודים הנוכחית, התשע"ג (2012-2013) על בסיס "תקן פנוי" ולא לפי "חוזה מיוחד" וכן להקפיא את שיבוצה של עובדת ההוראה אשר שובצה במקום התובעת.

במסגרת הדיון אשר התקיים בבקשה לצו זמני מיום 31.10.12, סוכם על איחוד הדיון בבקשה עם הדיון בתביעה העיקרית, תוך זירוז ההליכים, כאשר על ב"כ התובעת היה להגיש כתב תביעה מתוקן, בו תצורף העובדת שהחליפה את התובעת, לטענתה – גב' פידא חלאילה (להלן: "נתבעת מס' 2" או "גב' חלאילה").

2.על כן, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, שבו טענה כי בשנת הלימודים התשע"ב היא לימדה בבית הספר "אלזיתונה" בכפר מנדא ב"תקן פנוי" ובשנת התשע"ג היא שובצה במפתיע בבית הספר בכפר טורעאן, על בסיס "חוזה מיוחד" ולא ב"תקן פנוי". זאת, למרות שהמשרה שבה לימדה התובעת בשנה הקודמת הייתה משרה פנויה. לאחר שנודע לתובעת על מהות השיבוץ, התקיימה פגישה אצל מנהל מחוז הצפון, מר ג'מאל כבישי. באותה ישיבה התפרץ מר כבישי כלפי ב"כ התובעת.

התובעת טענה כי שיבוצה במסגרת "חוזה מיוחד" בשנת הלימודים הנוכחית אינו כדין ופוגע באפשרותה לקבל קביעות, ועל כן היא ביקשה מבית הדין להכריז כי שיבוצה הוא לפי "תקן פנוי".

3.משרד החינוך הגיש כתב הגנה ובו טען כי לא נפל פגם בהחלטה לשבץ את התובעת בבית הספר בכפר טורעאן לפי חוזה מיוחד ואין מקום להתערב בה.

עוד טען כי בעניין שיבוצעים של עובדי הוראה הוא פועל בהתאם לנהלים לשיבוץ עובדי הוראה, ובכלל אלה נוהל "העברות, שיבוצים והשלמות משרה של עובדי הוראה במגזר הערבי" (להלן: "נוהל השיבוצים"). לפי אותם נהלים, בקשות עובדי הוראה לשיבוץ נקבעות בהתאם למצב ניקוד עובדי ההוראה וצרכי המערכת. משרה "פנויה" הינה משרת הוראה אשר אינה מאויישת על ידי עובד הוראה קבוע במשרד החינוך. משרה "לא פנויה" הינה משרת הוראה אשר מאוישת על ידי עובד הוראה קבוע במשרד החינוך אשר מסיבות שונות אינו מאייש אותה באופן זמני (חופשת לידה, חופשה וכו'). בהעדר העובד הקבוע נוצר הצורך לאייש את משרתו הקבועה בעובד הוראה אחר באופן זמני.

בשנת הלימודים תשע"א שובצה התובעת מיום 14.9.10 ועד ליום 14.12.10 במשרה לא פנויה במקום המורה מוסטפא תהאני וכן מיום 11.3.11 עד ליום 16.6.11 במשרה לא פנויה בבית ספר יסודי במקום המורה רין עואודה זועבי. בשנת הלימודים התשע"ב שובצה התובעת מיום 1.9.11 ועד ליום 30.9.11 במשרה לא פנויה בחטיבת הביניים במקום המורה אבו אלהיגא שורוק. בהמשך אותה שנה - מיום 30.10.11 ועד לסוף השנה - שובצה התובעת במשרה פנויה בבית ספר יסודי ג' בכפר מנדא (הפעם הראשונה שבה שובצה התובעת בתקן פנוי).

מאחר שהתובעת לא הגיעה למעמד של עובדת קבועה, היא הגישה בקשה לשיבוץ לשנת הלימודים התשע"ג. נקבע לה ניקוד של 2048 במקום מגורים ו-2044 בישובים אחרים (בהתאם לנוהל השיבוצים). ביום 22.8.12 שובצה התובעת בשנת הלימודים התשע"ג בחטיבת הביניים בכפר טורעאן בהיקף של 14 ש"ש במשרה שאינה פנויה, ב"שעות סלים" – שעות זמניות לשנה אחת בלבד, וקיבלה את ההחלטה באותו יום.

התובעת החלה לעבוד בתחילת שנת הלימודים ללא הסתייגות .

לגרסת הנתבעת, השיבוץ של התובעת נעשה כדין ובהתאם ל"נוהל השיבוצים". התובעת לא מצביעה על כל מקור חוקי ו/או ביסוס אחר לטענה שקיימת לה זכות מוקנית כלשהי לאיוש משרה פנויה דווקא, ולא בכדי, שכן זכות כזו אינה עומדת לה.

ביום 3.9.12, לאחר שיבוצה של התובעת, שנעשה כאמור ב- 22.8.12, עלה הצורך לאיוש משרת הוראה במדעים בביה"ס היסדי בכפר מנדא בהיקף של 15 ש"ש למשרה פנויה.

בהתאם לסעיף 8 להוראות נוהל השיבוצים "עו"ה אשר שובץ/הועבר בהתאם להחלטת ועדת השיפוצים, מועמדותו לא תידון שנית לשנה זו גם אם יתברר בהמשך כי התפנתה משרה ועדיפה מזו שבה שובץ/הועבר, הן מבחינת היקפה, מיקומה וכיוצא בזה".

משכך, ובהתאם להוראות נוהל השיבוצים לא נבחנה מועמדותה של התובעת לשיבוץ במשרה בכפר מנדא, אלא נבחנה מועמדותם של עובדי הוראה אחרים. בהתאם להוראות נוהל השיבוצים, החליט משרד החינוך לשבץ את הנתבעת 2 לאיוש המשרה בביה"ס היסודי כפר מנדא. החלטה זו התקבלה בישיבת ועדת השיבוצים מיום 3.9.12.

משרד החינוך הכחיש את הטענות של התובעת כלפי מר כבישי.

נטען על ידי משרד החינוך כי גב' חלאילה בעלת ניקוד יותר גבוה מזה של התובעת (4034 נקודות) ומכאן, לפי הוראות נוהל הייתה לה עדיפות עליה. בנוסף, לנתבעת 2 הסמכה לבית ספר יסודי בלבד, ולא לחטיבת הביניים, לכן לא ניתן היה לשבצה בחטיבת הביניים בכפר טורעאן.

משרד החינוך טען כי אין לתובעת כל זכות קנויה להיות משובצת במשרה פנויה, כאשר הוותק שהיא צברה לצורכי קביעות נלקח בחשבון בשני פרמטרים: האחד - בעת קביעת מקדם ניקוד של המועמדים לצורך חישוב עדיפות בשיבוצים: עובד הוראה בגמר ניסיון שאין עליו חוות דעת שלילית, מקבל עדיפות חמישית בשיבוץ, מייד לאחר שיבוצים של עובדי ההוראה הקובעים, תוך שהוא מקבל 4000 נקודות. שנית – ניקוד בגין כל שנת ותק בהוראה.

4.גב' חלאילה הגישה כתב הגנה שבו טענה שהיא שובצה כדין במשרה בכפר מנדא, בהתאם להכשרתה, לניקוד שקיבלה ועל פי נוהל השיבוצים, ולכן דין התביעה להידחות.

5.ראיות שנשמעו בדיון