עדני ואח' נ' פרץ ואח'

פסק דין

1.ביום 9/12/12 התובע שכר דירה מהנתבע 2 באמצעות התיווך של הנתבעת 1.

דמי השכירות היו בסך של 2,000 ₪ לחודש.

לטענת התובע, הוא שילם דמי תיווך לנתבעת 1 בסכום של 1,500 ₪ וזאת לאחר שוויתרה לו על 500 ₪.

התובע נכנס לגור בדירה, אך ביום 13/12/12 "היה גשם מבול, גשם של 3 ימים... כל הבית הוצף במים כי הגג נוזל." (כתב התביעה סעיף 2).

2.כאשר התובע הודיע לנתבע 2 על ההצפה וטען שלא יכול לגור שם עקב המצב, לטענת התובע, הנתבע 2 מסר לו שהוא משתתף בצערו ובקיץ הוא יתקן את הגג.

כמו כן, לדברי התובע, באותה הזדמנות הנתבע 2 ביקש ממנו הלוואה.

התובע הודיע לנתבעים שהוא עזב את הדירה.

3.על סמך העובדות האמורות, התובע עותר לסכום של 5,000 ₪.

"אני מבקש את כספי בחזרה ואני רוצה פיצוי עוגמת נפש".

4.הנתבעים מכחישים את כל טענות התובע. כמו כן, כל אחד באופן נפרד הגיש תביעה שכנגד.

בתביעה שכנגד הנתבעת 1 טוענת, שהתובע לא שילם דמי תיווך, על אף שהתחייב לעשות כן. לכן היא עותרת לסכום של 2,360 ₪.

הנתבע 2 טוען שמגיע לו 2,500 ₪ עבור ריהוט וציוד שנלקחו מהדירה ללא רשותו ולהלן פרטי הציוד:

מיטה זוגית + מזרן, שולחן אוכל מתקפל מקובע לקיר, סלון ביחידות של 2+3, כיריים וכלי מטבח.

כמו כן, טען שעל פי תנאי החוזה התובע היה חייב לתת לו הודעה מראש של חודש במקרה שהוא מפנה את הדירה. הודעה זו לא ניתנה והנתבע 2 עותר לסכום של 2,000 ₪.

בכתב התביעה שכנגד הנתבע 2 מאשר שקיבל לידו בעת חתימת החוזה סך של 3,000 ₪ - שהם 2,000 ₪ דמי שכירות ועוד 1,000 ₪ מזומן כפיקדון, מכיוון שהתובע לא היה מסוגל לתת ערבות בהתאם לתנאי החוזה.

5.בעדותו, התובע טען נמרצות ששילם 2,000 ₪ על חשבון דמי שכירות, ועוד 1,500 ₪ כדמי תיווך ולא קיבל חשבוניות. בנוגע לציוד, התובע טען שלא קיבל דירה מרוהטת, ולא חתם על רשימת ציוד.

לדבריו: "הייתה שם מיטה בלבד ולא יותר מזה, אני לא צריך מיטה אני באתי עם הציוד שלי". (פרוטוקול עמ' 3 ש' 8).

הנתבעת 1, בניגוד למה שנאמר בתביעה שכנגד, אמרה שהתובע אכן שילם לה 1,000 ₪ דמי תיווך, אך כאשר דרשה את היתרה "הוא צעק עלי באמצע הרחוב." (פרוטוקול עמ' 2 ש' 15).

הנתבעת 1 מאשרת, שלא התכוונה לתבוע את התובע עבור דמי התיווך "כי הוא בן אדם מבוגר והסכמתי לוותר לו. אני תבעתי רק בתגובה שהוא תבע אותי". (פרוטוקול עמ' 2 ש' 23-24).