עדיני נ' סבירסקי

החלטה בבקשה למחיקת תשובת המשיב על הסף

1.המבקשת היא אלמנתו של יצחק עדיני ז"ל (להלן – יצחק).

בשנת 1968 רכשו יצחק ואשתו הראשונה סופי מהזוג צבי ומינדל כץ דירה ברמת גן, נשוא תובענה זו (להלן – הדירה).

בעת רכישת הדירה היתה מוטלת עליה משכנתא לטובתו של צבי סבירסקי (להלן – המשכנתא), שנרשמה עוד בשנת 1959 על זכויותיהם של הבעלים דאז של הדירה, הזוג כץ.

סופי, ולאחר מכן יצחק, נפטרו, והדירה רשומה מאז שנת 1982 על שם המבקשת (5/6) ויורשים נוספים (ביחד - 1/6).

2.בתובענה זו שהוגשה, עוד לפני שנודע שצבי סבירסקי נפטר, התבקש בית המשפט להורות לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא.

בבקשה נטען כי "כבר לפני שנים רבות העבירו המבקשת ובעלה המנוח יצחק עדיני לידי המשיב (צבי סבירסקי – י.א.) את מלוא סכום המשכנתא".

כן נטען כי לא ניתן לאתר את סבירסקי, וכי על פי שאילתא ממשרד הפנים, הוא עזב את הארץ בשנת 1975.

3.במסגרת הליכים קודמים שהתקיימו בפני כב' השופטת אביגיל כהן התברר כי סבירסקי נפטר בקנדה בשנת 2001 ובית המשפט שם מינה מנהל עיזבון לקיום צוואתו, עו"ד יהונתן מילר מקנדה.

עו"ד מילר מינה את עו"ד אברהם עומר כמיופה כוחו וזה הגיש כתב תשובה לתובענה זו.

בכתב התשובה נכתב, כי טענת תשלום סכום המשכנתא היא "טענת בדים", הן משום שאילו היה משולם היתה המשכנתא נמחקת במקביל לתשלום או סמוך לאחריו, הן משום שלא הוצגה כל ראיה לתשלום זה, והן משום שאין זה סביר שהסכום שולם בפרק הזמן הקצר שבין רכישת הדירה על ידי הזוג עדיני בשנת 1968 ועזיבת סבירסקי את הארץ בשנת 1969.

4.בבקשה זו עותר ב"כ המבקשת למחיקת כתב התשובה על הסף, משום שמינוי מנהל עיזבון המנוח בקנדה אינו תקף בישראל, וממילא אין תוקף ליפוי הכח שניתן לעו"ד עומר.

עו"ד עומר בתשובתו מעלה טיעונים שונים בקשר לתוקפו של המינוי לענין ההליכים המתנהלים כאן, אך בעיקר הוא עותר לדחיית המשך בירור התביעה, עד להסדרת משפטית של תוקף המינוי בארץ.

5.אין בדעתי להכריע בשאלת תוקפו של מינוי מנהל העיזבון בקנדה לעניין ההליכים המתנהלים כאן, כיוון שאני סבור שבין כה יש לאפשר לעו"ד עומר להסדיר משפטית את תוקף המינוי בארץ. זאת משום, שלא יתכן שלא תשמע עמדת המשיב מנימוק פרוצדורלי גרידא.

אוסיף, שגם אילו הייתי נעתר למחיקת כתב התשובה לא יכולתי להיעתר למתן פסק דין על פי המבוקש בתובענה זו כאשר היא הוגשה נגד צבי סבירסקי ובינתיים נודע שהוא נפטר. בין כה וכה היה על המבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן באופן שהמשיב הנכון יהיה העיזבון/היורשים, ומוטל היה על המבקשת להמציא לו/להם את כתב התביעה המתוקן (תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

יתירה מזו, היה על המבקשת גם להגיש בקשה להיתר המצאה לחו"ל, אם היה מתברר שעזבונו או יורשיו מצויים בחו"ל.

כל אלה נחסכו בהגשת כתב התשובה דנן, וכל שנותר הוא להסדיר את התוקף המשפטי של מינוי מנהל העיזבון, וכתוצאה מכך גם את תוקף יפוי הכח שניתן לעו"ד עומר.

6.עוד אוסיף, כי גם ללא כתב תשובה, מוטל על המבקש בהמרצת פתיחה לשכנע את בית המשפט כי מוצדק לתת את הסעדים שהתבקשו (תקנה 256 א לתקנות הנ"ל), ובהקשר זה – מבלי לקבוע דיעה לגבי התוצאה הסופית – עולות שאלות על גירסת המבקשת, שלא ציינה מתי וכיצד שולם הסכום שהובטח במשכנתא (התצהיר התומך בבקשה לא ניתן בכלל על ידה אלא על ידי בתה, שלא ציינה מהיכן המקור לידיעתה זו), וכן לא הוסבר מדוע המשכנתא לא נמחקה במקביל לתשלום או סמוך לאחריו.

7.גם לא מצאתי איזה נזק עלול להיגרם למבקשת מעיכוב קצר יחסית של המשך בירור התובענה, כאשר – אליבא דמבקשת – הסכום שהובטח במשכנתא שולם לכל המאוחר עד מועד עזיבתו של סבירסקי את הארץ, בשנת 1975 על פי מרשם משרד הפנים או בשנת 1969 על פי האמור בכתב התשובה, והיא לא עשתה מאומה למחיקת המשכנתא במשך עשרות השנים הללו.

ואם, מסיבה כלשהי, יש למבקשת צורך דחוף למחיקת המשכנתא דווקא בימים אלה, אזי פתוחה בפניה הדרך הקבועה לשם כך בסעיף 89 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ותקנה 72 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011.