עדוי נ' בדר ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה למחיקת כותרת ו/או למתן רשות להתגונן. כב' הרשם אדריס נעמן פסל את עצמו מלדון בתיק לאור היכרות עם אחד מבעלי הדין, וכב' הנשיא אזולאי העביר את הבקשה לדיון בפניי.

2.הנתבעים טוענים כי בשנת 98 נטלו הלוואה על סך 148,000 ₪ מבנק מזרחי טפחות, והתובע ערב להלוואה. בשלב מסוים התחילו הנתבעים לפגר בתשלום החזרי ההלוואה עקב מצוקה כלכלית, לפיכך הוגשה נגדם תביעה על ידי הבנק, ובהעדר הגנה ניתן נגדם פסק דין. ננקטו נגדם הליכי הוצל"פ ע"י הבנק, וכב' ראש ההוצל"פ נתן אישור על מיצוי ההליכים נגדם.

3.הבנק הגיש תביעה כנגד התובע על פי כתב הערבות בתיק אזרחי 12880/07 בבית משפט השלום בחיפה. התובע פנה בזמנו לאבי הנתבע וביקש לקבל ממנו בטוחה למקרה שיחויב התובע לשלם לבנק תשלומים בגין החוב של הנתבעים. אבי הנתבע חתם לתובע על שטר ויפויי כח בלתי חוזר לשעבוד מגרש בשטח של 2,000 מ"ר לטובתו של התובע בגוש 16597 חלקה 13.

4.התובע הגיע לפשרה עם הבנק לפיה תבוטל ערבותו תמורת תשלום סך של 55,000 ₪, והוא אכן שילם סכום זה.

5.ביום 26.2.09 העביר התובע את הנכס על שמו ושילם בגין כך מס רכישה ומס שבח.

6.בכתב התביעה טוען התובע כי שווי הנכס שהועבר על שמו היה 60,000 ₪ לפי הערכת רשויות המס, והוא שילם סכום כולל של 93,592 ₪ שמורכבים מהסכום שהוא שילם לבנק, שכ"ט עו"ד בגין טיפול בתביעת הבנק ורישום על זכויות הנכס על שמו, מס רכישה ומס שבח, ריביות ועמלות בגין הלוואה שהוא נטל בעצמו כדי לכסות את חוב הבנק.

לפיכך העמיד התובע את התביעה על סך של 33,592 ₪, שהוא ההפרש בין הסכום בו חויב כאמור לעיל לבין ערך הנכס לפי הערכת רשויות המס.

7.הנתבעים טוענים כי לא היה רשאי התובע להעביר את הנכס על שמו, הרי הנכס היה ממושכן לטובתו של התובע להבטחת זכויותיו במידה ויחויב לשלם לבנק בגין חוב הנתבעים, וכי התובע לא נהג בהתאם להוראות חוק המשכון במימוש הנכס.

יתרה מכך, הנתבעים טוענים כי ערכו של הנכס עולה בהרבה על הערך שנקבע ע"י רשויות המס בסך של 60,000 ₪, וכי אילו נמכר הנכס בשוק החופשי ערכו היה עולה בהרבה על הסכומים בהם חויב התובע בגין חוב הנתבעים.

8.ביום 1.3.10 התקיים דיון בפניי בו נשמעו טענות הצדדים. הנתבע חזר על טענותיו דלעיל וטען כי שווי הנכס הינו 120,000 ₪ לפי חוו"ד שהוגשה מטעמם. ב"כ התובע טען כי אין יריבות בין התובע לנתבעים בנוגע לתוקף העסקה בין התובע לאביו של הנתבע. בנוגע לחוו"ד שהוגשה מטעם הנתבעים, ביקש ב"כ התובע למשוך אותה מהתיק היות והנתבעים לא ביקשו לתקן את בקשתם לרשות להתגונן ולצרף את חוו"ד לבקשה.

9.הלכה פסוקה היא כי די לו למבקש בבקשת רשות להתגונן להצביע על טענות הגנה לכאורה כדי שבקשתו תתקבל. בשלב הזה של הדיון לא בוחנים את טיב הראיות ואת הסיכוי להוכחת טענות ההגנה, אלא בוחנים את השאלה אם יש טענות ממשיות בפיו של המבקש מפני התביעה.

10.הנתבעים כאמור טענו כנגד תוקף העסקה והעברת הנכס על שמו של התובע, וכן טענו כנגד שווי הנכס שנטען ע"י התובע בסך 60,000 ₪, ולטעמי טענות אלו מהוות טענות הגנה ראויות שמן הדין לתת לנתבעים הזדמנות להוכיחן.

אם טענתם של הנתבעים בדבר שווי הנכס תתקבל, הרי הדבר יכול להביא לדחיית התביעה כולה או חלקה בסופו של דבר, לפיכך יש מקום לקבל את בקשת הנתבעים לרשות להתגונן.

11.הוצאות הליך זה בסך 1,000 ₪ ייקבעו בהתאם לתוצאות הסופיות של ההליך.

12.אני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית, התובע תוך 45 ימים והנתבעים תוך 45 ימים אחריו.

13.לקדם משפט ביום 15.6.11 שעה 09.30.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: