עדוי ואח' נ' בדר ואח'

פסק דין

מבוא

זוהי תביעה כספית בסך של 88,794 ₪ שעילותיה הן גזל, תרמית ועשיית עושר ולא במשפט.

התביעה נגד הנתבעים מס' 1 ו- 2 נדחתה ביום 3.4.13, בהסכמת הצדדים. נותרה להכרעה התביעה נגד הנתבעים מס' 3-5.

טענות התובעים

התובעים הינם אב ובנו, התובע 1 מס' הינו פנסיונר של משרד החינוך והתובע מס' 2 הינו עו"ד במקצועו (להלן: "אוסאמה" ו- "מועתז" בהתאמה).

הרקע לאירועים נשוא כתב התביעה, הוא ערבותו של אוסאמה להלוואה אותה נטלו הנתבעים מס' 1 ו-2 (להלן: "אליף" ו-"לובנא" בהתאמה, או "בני הזוג בדר"), מבנק טפחות עוד בשנת 1998. ברבות הימים, משלא עמדו בני הזוג בדר בהתחייבויותיהם עפ"י הסכם ההלוואה, הגיש הבנק תביעה כספית וניתן פסק דין נגדם, בהיעדר הגנה. לאחר מיצוי הליכי ההוצל"פ נגד בני הזוג בדר, הגיש הבנק בחודש יולי 2007 תביעה בסך 166,593 ₪ נגד שני הערבים להלוואה וביניהם אוסאמה.

בד בבד עם מסירת כתב התביעה לידיו, הודיע אוסאמה לאליף על כך והאחרון הרגיעו כי העניין נמצא בטיפול על ידי גורם מטעמו המבין עניין. תקופה קצרה לאחר מכן הזמין אליף את אוסאמה לביתו, לשם פגישת היכרות עם אותו גורם. בשל מצבו הבריאותי ולאחר שלקה באירוע לב, שלח אוסאמה את בנו מועתז לאותה פגישה. במהלך הפגישה, נעשתה היכרות בין מועתז לבין הנתבע מס' 3 (להלן: "אבזאח"), אשר הציג עצמו כדוד של לובנא.

לאחר מכן, פגש מועתז בשנית את אבזאח, בנוכחות בני הזוג בדר, לצורך קבלת מידע אודות טיפולו של אבזאח בסילוק מלוא סכום ההלוואה אותה נטלו בני הזוג בדר מן הבנק, על מנת לפטור את אוסאמה מערבותו באופן סופי. באותה פגישה הציג אבזאח את שלבי הטיפול כדלקמן:

סילוק קרן הפיגורים שהצטברה עד לאותו מועד;

פנייה לוועדה הבין - משרדית בבקשה לפריסה מחודשת של ההלוואה;

סילוק ההלוואה על ידי מימוש נכס מקרקעין הנמצא בבעלות משפחת אליף;

בני הזוג בדר והוריו של אליף, אישרו בפני מועתז את שלבי הטיפול.

בהמשך, הגיע אבזאח לבית התובעים, במטרה להכיר את אוסאמה באופן אישי. במהלך הפגישה הציג עצמו כדוד של לובנא וכן כעובד מדינה הממלא תפקידים מיוחדים במשטרת ישראל. כמו כן, חזר אבזאח על שלבי הטיפול בסילוק ההלוואה והרגיע את התובעים שכן, לדידו, מדובר בעניין שניתן לסיימו מבלי שייגרם כל נזק עקב הערבות.

אבזאח נהג להגיע לבקר את התובעים בכפר טורעאן, לטענתו, לאחר שביקר את בני הזוג בדר, המתגוררים אף הם באותו הכפר. בחלק מן הביקורים, נכח הנתבע מס' 4 (להלן: "עו"ד טליע"), כמי שמטפל גם כן בעניין סילוק ההלוואה. באחת הפגישות הגיעו אבזאח ועו"ד טליע למשרדו של מועתז לצורך עדכון התובעים בהתקדמות הטיפול בעניינם ובמהלכה סיפר אבזאח לתובעים על תפקידיו במחלקה לחקירת שוטרים ובין היתר בחשיפת פרשת "עבריינים במדים".

ביום 1.11.2007 הגיע אבזאח למשרדו של מועתז ופגש את התובעים. אבזאח טען בפני התובעים כי סכום הפיגורים שהצטבר לחובתם של אליף ולובנא, עומד על סך 30,000 ₪ וביקש כי סכום זה יינתן לו על ידי אוסאמה, במטרה לסלק את סכום הפיגורים ובכך לסלול את הדרך להמשך תוכנית סילוק ההלוואה. לפיכך, משך אוסאמה שיק בסך של 30,000 ₪ לפקודת אבזאח והאחרון פנה לבנק עוד באותו היום וביצע משיכה באמצעות השיק (נספח ט' לתצהירו של אוסאמה).

ביום 4.11.2007 הגיעו אבזאח ועו"ד טליע לפגישה עם אוסאמה ומועתז, במשרדו של האחרון. השניים טענו כי סכום הפיגורים המדויק הגיע לכדי 65,000 ₪ ולכן, לאחר ששילמו את הסך של 30,000₪, נותרה יתרת סכום הפיגורים בסך 35,000 ₪, אותה יש לסלק בטרם הגשת הבקשה לוועדת החריגים.

לשם הבטחת החזר הסך של 35,000 ₪, סוכם כי עו"ד טליע ימסור לאוסאמה שני שיקים המשוכים על חשבונו הפרטי לניכיון. עו"ד טליע אישר בפני התובעים כי אין לו בעיות כלכליות בהיותו עו"ד וכי השיקים יכובדו על ידי הבנק.

מאחר וה-4.11.2007 היה יום א' בשבוע, הבנק היה סגור ולכן עסקת הניכיון התבצעה יום למחרת, ביום 5.11.2007. באותו היום שהה אוסאמה מחוץ לכפר טורעאן, אולם תיאם אל מול פקיד הבנק את ביצוע עסקת הניכיון, אישורה והשלמתה, לרבות חתימת המסמכים על ידו במועד נדחה.

עו"ד טליע פגש את מועתז בכפר טורעאן ומשם נסעו לבנק ערבי ישראלי, סניף כפר כנא, לשם ביצוע עסקת הניכיון. שם, מסר עו"ד טליע לידי מועתז שני שיקים בסך של 17,500 ₪ כל אחד, כפי שסוכם, אשר מועדי פירעונם 9.12.2007 ו-24.12.2007, המשוכים על חשבונו הפרטי של עו"ד טליע. באותו מעמד, מסר מועתז לידי עו"ד טליע שיק בסך 35,000 ₪ המשוך על חשבונו של אוסאמה, המתנהל באותו הסניף. עו"ד טליע פרע את השיק שקיבל עוד באותו היום (נספחים י'-יא' לתצהירו של אוסאמה).