עד"י 3080/14 סאלם מחמוד אבראהים שרכס נ' התביעה הצבאית - פסקדין

המערער בעד"י 3080/14 והמשיב בעד"י 3213/14 (להלן – המשיב), הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן שכלל שתי עבירות כדלקמן:

חברות בהתאחדות בלתי מותרת – בכך שהחל משנת 1996 ועד לשנת 2007 היה חבר ופעיל בארגון החמאס. במסגרת הפעילות עסק בהשתתפות בתהלוכות, חלוקת כרוזים, השתתפות בתעמולת בחירות בעבור החמאס וכן פעל להעברת מזון וכספים לפעילים של ארגון החמאס.

ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת – בכך שהחל מחודש מרץ 2013, ולבקשת חברו שהינו פעיל חמאס, יצא לירדן במטרה לחדש את הקשר בין ארגון החמאס באזור לבין ארגון החמאס בחו"ל. לצורך כך נסע המשיב באמתלה של אירוע משפחתי. הוא צוייד במספר טלפון, בכינוי מתאים וסדרי תקשורת ליצירת קשר עם פעיל חמאס בירדן, וכן הונחה לרכוש מכשיר סלולארי וכרטיס סים לצורך ההתקשרות ובסיומה להשמידם. עת שהה בירדן רכש המשיב מכשיר סלולארי וכרטיס סים כאמור, ולאחר מספר ניסיונות התקשרות שלא צלחו, הצליח ליצור קשר עם פעיל חמאס בירדן. לאחר שנפגש עמו, מסר המשיב לאותו פעיל כי פעילי החמאס בג'נין מבקשים להקים קו תקשורת חדש עם ארגון החמאס בחו"ל וכי העברת כספי הפיצויים לפעילים בשטח תעשה דרך איש החמאס בעמאן. המשיב חזר לאזור לאחר שהשמיד את המכשיר הסלולארי וכרטיס הסים, ועדכן את שולחו בפרטים. כעבור שבועיים חזר לירדן ונפגש שוב עם אותו פעיל חמאס בירדן. המשיב קיבל פתק ובו כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון וכן נמסר לו כי הועבר סכום כסף של 20,000 דינר לאיש הנמנה על ארגון החמאס בג'נין השוהה בירדן. המשיב חזר לאזור, לאחר שהשמיד את המכשיר הסלולארי ואת כרטיס הסים, והעביר את הפתק לשולחו בג'נין.

גזר הדין בערכאה הראשונה

בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע המשיב עומד על בין 12 ל-28 חודשי מאסר בפועל. לחומרה, נלקח בחשבון כי המשיב פעל במודע ומתוך מטרה לסייע לארגון החמאס בג'נין לחדש את קשריו עם פעילי הארגון בחו"ל, ופעילותו הייתה מתוכננת ובעלת אופי קונספירטיבי. כן צויין הנזק הפוטנציאלי הרב שצפוי היה להיגרם, והעובדה כי המשיב פעל על רקע עברו הקודם בחמאס וביחד עם שותף איתו היה פעיל באותו ארגון.

לקולא הובא בחשבון כי לא הוכח שבפועל "נפתח ציר" או נזק ממעשיו, ונשקל גם עברו הנקי, הפגיעה בו ובמשפחתו, שיתוף הפעולה שלו בחקירה וכן החיסכון המסוים בזמן שיפוטי.

לנוכח האמור, נקבע עונש מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר מותנה בן 15 חודשים, וכן הוטל קנס כספי בסך 7,000 ₪.

טענות הצדדים בערעור ובערעור שכנגד

לדעתה של ההגנה, העונש שהושת על המשיב הינו חמור יתר על המידה. ההגנה הדגישה את העובדה כי חברותו בחמאס נפסקה בשנת 2007, וגם חלקו בביצוע השירות היה מינורי יחסית, והתמצה בהעברת פרטי התקשרות מירדן לשולחו בג'נין. כן צויין עברו הנקי והחיסכון בזמן השיפוטי והיותו בן למיעוט הצ'רקסי בקרב החברה הערבית-פלסטינית בה הוא מתגורר.

התביעה טענה מנגד כי העונש שנגזר על המשיב הינו קל יתר על המידה. נטען כי לא ניתן משקל מספיק לכך שהיה חבר ופעיל בארגון החמאס במשך למעלה מעשור, ובכך שבחר להמשיך את עזרתו לארגון בעת האחרונה. התביעה הדגישה כי מעשיו של המשיב היו במובהק פעילות של סיוע לאויב מחוץ לאזור, וכללו פעולה מתוחכמת של "פתיחת ציר" לחמאס חו"ל.

בעקבות הדיון אפשרתי לצדדים להביא פסיקה נוספת. התביעה הגישה פסקי דין מהם ניתן ללמוד לדעתה על כך שמתחם העונש ההולם בעבירות מסוג זה צריך להיות גבוה יותר מזה שקבע בית משפט קמא. באשר לגובה הקנס, הפנתה התביעה לעד"י 1704/14 התביעה הצבאית נ' בלאונה, שניתן לאחרונה לאחר גזר הדין בערכאה הראשונה, וטענה כי יש בו כדי להצדיק החמרה בגובה הקנס, בהתחשב באופי האזרחי-כלכלי של מעשיו של המשיב.

הסניגור הגיב לפסיקה זו וטען כי יש לאבחן אותה מהמקרה שלפניי, ואין ללמוד ממנה על צורך בהחמרה בענישה ברכיב המאסר בפועל. בכל הנוגע לרכיב הקנס, טען הסניגור כי עניין בלאונה שונה, כיוון ששם דובר במי שהעבירה כספים ממש, בעוד שהמשיב רק סייע ביצירת תקשורת, בעת שפעיל אחר קיבל והעביר כספים.

דיון והכרעה

המשיב פעל במסגרת ארגון החמאס פרק זמן משמעותי מחייו – למעלה מעשור. למרבה הצער, אף שהפסיק את פעילותו זו בשנת 2007, בחר בעת האחרונה ליטול חלק בפעילות נוספת שנועדה לשרת את ארגון החמאס, ולסייע לו. פעילות זו, שבמהותה הינה יצירת קשר בין חמאס ג'נין לחמאס חו"ל, נועדה לסייע לארגון החמאס באזור, בין היתר, באמצעות העברת כספים. לצורך ביצוע המשימה האמורה, פעל המשיב בקונספירטיביות רבה, במטרה ברורה להסתיר ולמנוע את גילוי מעשיו. פעולות אלה אינם מעשים של אדם נורמטיבי.

שלושה מרכיבים עונשיים נגזרו על המשיב – מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי. הצדדים אינם חולקים על רכיב המאסר המותנה או תנאיו. המחלוקת ביניהם נעוצה ברכיב המאסר בפועל, וכן לגבי רכיב הקנס. נתייחס לכל אחד מהרכיבים השנויים במחלוקת בנפרד.