עד"י 1236/15 התביעה הצבאית נ' ע.ש.

ההליכים בבית המשפט קמא

המשיב, קטין בן 17, עומד לדין בביהמ"ש הצבאי שומרון בעבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, בשל חלקו בידויי אבנים אשר גרם לפציעתה הקשה של ילדה.

ההליך בעניינו של המשיב מתנהל בדלתיים סגורות, אך בנוכחות הוריו. בדיון הוכחות שהתקיים ביום 29.01.15, ביקשה התביעה הצבאית להעיד חוקר שב"כ, במסגרת משפט זוטא המתנהל בנוגע להודאותיו של המשיב. התביעה ביקשה כי עדות זו תשמע שלא בנוכחות אמו של המשיב. הסנגור התנגד לבקשה זו וביקש כי יותר לאם להישאר באולם.

בהחלטתו, קבע ביהמ"ש קמא כי האיזון הראוי בין הצורך "לקיים דיון בעניינו של הנאשם הקטין, תוך כיבוד זכויותיו על פי חוק, לבין האינטרסים הביטחוניים השונים כפי שציינה התביעה הצבאית" מוביל להותרת האם באולם. ביהמ"ש קבע עוד כי ניתנת לתביעה האפשרות להשמיע את העד כשהוא מאחורי פרגוד. ביהמ"ש חזר וחידד כי חל איסור פרסום על עדותו של חוקר השב"כ.

הערעור ותגובת הסנגוריה

התביעה הצבאית מערערת על החלטה זו של ביהמ"ש קמא. לטעמה, שיקולים ביטחוניים כבדי משקל מצדיקים לקבוע כי שמיעת עדותו של חוקר השב"כ תֵעשה בסגירת דלתיים מוחלטת ובכלל זה שלא בנוכחות אמו של המשיב.

בעניין זה, מסתמכת התביעה על עיקרי הלכת דאר חליל (ע' איו"ש 3335+3368/07), בה נקבע כי, ככלל, ישמעו עדויותיהם של חוקרי שירות הביטחון הכללי בדלתיים סגורות. לדעת התביעה, גם כאשר הנאשם קטין, אין מקום לסטות מהלכה זו. פתיחת הדלתיים, גם חלקית, עלולה להביא לסיכון ביטחונם של אנשי שירות הביטחון הכללי ואף לפגוע בביטחון האזור. מעבר לכך, התביעה הביעה חשש כי אם תותר נוכחות הורה יופר איסור הפרסום הנלווה לסגירת הדלתיים, כפי שלטענתה קרה בעבר.

התביעה הדגישה עוד כי, לטעמה, נדרשת הכרעה עקרונית, ללא קשר לזהותו של הורה זה או אחר, מאחר שלא ניתן לצפות שגורמי הביטחון יערכו סיווג ביטחוני לכל הורה בטרם תקבע נוכחותו במהלך עדות של עובד  השב"כ.

התביעה הוסיפה כי הצו בדבר הוראות ביטחון [נ"מ], תש"ע-2009 מקנה אומנם מעמד מיוחד להורה קטין, אך זאת על מנת לאפשר להורה לעמוד על מיצוי זכויותיו של הקטין. בענייננו, מיוצג המשיב על ידי סנגור, אשר ממלא את תפקידו במקצועיות רבה. על כן, אין חשש לפגיעה בזכויות כאמור.

בתמיכה לטענותיה, הפנתה התביעה לעניינם של שני קטינים, המתברר בפני ביהמ"ש המחוזי בירושלים. שם, על אף שניתנה הוראה חריגה לפתיחת כללית של הדלתיים, כאשר העיד חוקר שב"כ נסגרו הדלתיים וגם הורי הקטינים לא נכחו בדיון.

בתום טיעוניה, ביקשה התביעה כי תינתן הזדמנות לגורם המוסמך בשירות הביטחון הכללי להתייחס למהות הסיכון הביטחוני, במעמד צד אחד.

הסנגור התנגד באופן נחרץ להוצאת אֵם המשיב מהדיון. הסנגור העלה שלושה טיעונים מצטברים בתמיכה לשיטתו. תחילה, טען כי מאחורי הטיעון הביטחוני אינו עומד טעם אמיתי, אלא שיקולי נוחות בלבד. על כן, לטעמו, בתיק זה, כמו בתיקים רבים אחרים בהם נוהלה החקירה על ידי חוקרי השב"כ, עיקרון פומביות הדיון מצדיק שמיעת כל העדים בדלתיים פתוחות. שלישית, הדגיש הסנגור את חיוניות נוכחות האם בדיון. לשיטתו, נוכחות זו הינה זכות אלמנטארית שלה ושל ילדה, שהוכרה בחקיקת האזור. לאם תפקיד חשוב בשמירה על זכויות המשיב ובקבלת החלטות בעניינו.

הסנגור התנגד לקיום דיון במעמד צד אחד, במסגרתו אשמע את הסברי נציג שירות הביטחון הכללי.

הדיון במעמד צד אחד

בתום שמיעת טיעוני הצדדים, קבעתי כי עשיית הצדק מצדיקה בעיניי שמיעת הסבריו הכלליים של נציג השב"כ המוסמך, להבדיל מטיעונים פרטניים הקשורים לעניינו הספציפי של המשיב.

בהתאם, התקיים דיון נוסף, במעמד צד אחד, במסגרתו שמעתי את הסבריו העקרוניים של ראש אגף החוקרים. מבלי לחשוף היכן שהדבר אינו ניתן מטעמי ביטחון, אוכל לציין כי הושמעו בפניי הסברים באשר לנחיצות סגירת הדלתיים ואיסור פרסום הפרוטוקול לשם הבטחת ביטחונם האישי של החוקרים, המשך תפקודם המקצועי ואף מניעת חשיפת שיטות פעולה של השירות.

פומביות, ביטחון ומעמד ההורה בהליך פלילי