עגמי ואח' נ' עמוס ואח'

פסק דין

1.התובע, בעלים של שלושה אולמות אירועים, הגיש תביעה ע"ס 17,840 ₪ כנגד הנתבעים. לטענתו, הזמינו הנתבעים אירוע לרגל נישואיהם באולם האירועים "אולמי שיר" ונותרו חייבים לתובע סכום התביעה, לאחר ששילמו סך 10,000 ₪ וסירבו לשלם את היתרה. לטענתו, לאחר האירוע, החלו הנתבעים להעלות בדותות שכל תכליתן לחמוק מתשלום יתרת חובם.

2.בכתב הגנה ותביעה שכנגד, טענו הנתבעים, כי לא זו בלבד שאין הם חייבים לשלם בגין השירות שקיבלו, כי אם זכאים הם לפיצוי בגין "כאב וסבל". התובעים, אנשים דתיים שומרי כשרות, העלו טענות קשות לגבי "כשרות" האוכל ולגבי רמת שירות המלצרים, צירפו תמונות המוכיחות, לשיטתם, את טענותיהם, ותביעתם הועמדה על סך 50,000 ₪ לכל אחד מן התובעים (ראו סעיף 8 לכתב התביעה שכנגד).

3.בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, טען התובע, כי התביעה שכנגד באה אך לאחר הגשת תביעת התובע, כי לאחר האירוע, שילמו הנתבעים סך 10,000 ₪, תוך שהם מעלים טענות שונות ומשונות, וכי מטרת התביעה אינה אלא להלך אימים על התובע ולגרום לו לוותר על תביעתו. התובע התייחס לכל טענות הנתבעים, וטען, כי הוא מגיש אוכל כשר, וכי ההשגחה על כשרות האוכל שהוא מגיש נעשית על ידי המועצה הדתית והרבנות המקומית באור עקיבא.

4.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984. התובע והנתבע מס' 1 טענו בפניי בקצרה.

5.עיינתי בטענות הצדדים, שמעתי את דבריהם והסבריהם ושקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי פשרה, ובאתי לכלל מסקנה שיש לפסוק לתובע סך 10,500 ₪ ולדחות את התביעה שכנגד. נראה, כי למקרה דנן, יפים הדברים שנאמרו בע"א 1639/97 - אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה פד"י נ"ג(1),337) :

"פשרה מכאנית המבוססת תמיד על חלוקת נשוא התביעה בין בעלי הדין באופן של "מחצה על מחצה" - פסולה, משום שהיא שרירותית ובלתי סבירה, ומשום שאינה מביאה בחשבון את כל יסודות הסכסוך שבין בעלי הדין"

6.סוף דבר, התביעה שכנגד נדחית בזאת. הנתבעים ישלמו לתובע סך 10,500 ₪. הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

7.בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: