עבירות החזקה וניהול מקום לעריכת משחקים אסורים וכן עבירה של קבלת דבר במרמה - פסקדין

החלטה

1. המבקש הורשע בבית משפט השלום בשלוש עבירות לפי סעיף 228 לחוק העונשין,
תשל"ז1977- )להלן: חוק העונשין(, על שהחזיק וניהל מקום לעריכת משחקים אסורים, וכן
בעבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

העובדות שעמדו ביסוד פסק הדין אינן שנויות, בעיקרן, במחלוקת. המבקש הוא הבעלים של
שלושה בתי עסק, שבהם הופעלו מכונות משחק. ההשתתפות במשחק התאפשרה על ידי רכישת
נקודות משחק בכסף. בכל שלב משלבי המשחק השקיע השחקן נקודות, ועל פי התוצאה, באותו
שלב, היה אמור לזכות בנקודות נוספות או להפסיד את אלה שהשקיע. דא עקא, שבעסקו של
המבקש פעלו המכונות באמצעות תוכנת מחשב, שהוכנה על ידי המבקש, ואשר נועדה להבטיח
שבעת סיום המשחק תמנע כמעט לחלוטין האפשרות כי השחקן יצא כשבאמתחתו יותר נקודות
מאלה שרכש. יחד עם זאת, בשלבי ביניים של המשחק, כך הבטיחה התוכנה, נתאפשר לשחקן
לזכות בנקודות. בכך לא היה כדי לשנות מן התוצאה הסופית - הכל בחריג אחד: המשחק
רווח בידיו אם השקיע את הנקודות שרכש על פי נוסחה מסוימת,במכונה עשוי היה לצאת ו
שכדי לגלותה, ועל מנת לעמוד על פשרה, ועל מהותה, נדרש ניסוי של 704,969 צירופים -
וגם זאת בתנאי שהמשחק יודע שהוא צריך לחזור על הצרוף שוב ושוב. המבקש עצמו אישר
בבית המשפט כי הטיית ההסתברות במקומותיו מכוונת וקיצונית - בשונה מן המתרחש במקומות
משחק אחרים.

בית משפט השלום מצא כי המכונות הן מכונות המשמשות לקיומו של משחק אסור - כהגדרתו