עבודי ואח' נ' עירית רמת השרון ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תל אביב מיום 18.2.14 (כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי) לפיו נדחתה תביעת המבקשים לחייב את המשיבים להשיב את כספי הארנונה שגבו מהם בסך 26,085 ₪.

המבקשים התקשרו בעסקת קומבינציה עם קבלן. בין הצדדים התגלע סכסוך במהלכו נותרה מחלוקת באשר ליום מסירת הדירה למבקשים, וזאת לאור המחלוקת באשר לזכותו של הקבלן להפעיל את זכות העיכבון באשר לדירה.

כאשר ביקשה המשיבה 1 לגבות ארנונה מהמבקשים טענו אלו בפניה כי חיובי הארנונה צריכים היו להיות מופנים לקבלן היות ובמועד החיובים טרם נמסרה להם הדירה. משפנתה המשיבה 1 לקבלן הבהיר לה זה כי הוא הפעיל את זכות העיכבון בדירה ומשכך יש לחייב את המבקשים בגין ארנונה בתקופת העיכבון.

לבסוף שילמו המבקשים את חוב הארנונה למשיבה 1 (זהו הסכום הנתבע בכתב התביעה) ורק לאחר התשלום פנו לערכאה קמא בתביעה להשבת הסכום.

בית משפט קמא דחה את התביעה נגד המשיבה 1 על יסוד העובדה שלא עלה בידי המבקשים להניח תשתית עובדתית מספקת בכל הקשור למועד המסירה. עוד נקבע כי על המבקשים היה לזמן את הקבלן לצורך מתן עדותו באשר למחלוקת סביב מועד מסירת החזקה בדירה.

במסגרת פסק דינו אף ציין בית משפט קמא כי בין המבקשים והקבלן התקיים הליך בוררות במסגרתו התקבלה עמדת הקבלן באשר למועד מסירת החזקה בדירה והפעלת זכות העיכבון.

המבקשים טוענים בבר"ע כי מועד מסירת הדירה הוכח והתקיים בינואר 2012. לטענתם, פסק דינו של הבורר אשר קבע אחרת בוטל מכללא במסגרת פסק דינה של כב' השופטת יהודית שיצר ברע"ב 9499-01-12 ומשכך בטלות גם קביעות הבורר באשר למועד המסירה.

מוסיפים המבקשים וטוענים כי החובה לזמן את הקבלן למתן עדות רובצת על כתפי המשיבים היות והוא מצוי בסכסוך משפטי מול המבקשים ומשכך רבים הסיכויים שיעיד כנגדם.

המבקשים אף טוענים כי מחיקת המשיב 2 מכתב התביעה נעשתה ללא נימוק וללא כל הצדקה.

פסק הדין מבוסס על ממצאים שבעובדה אותם קבעה הערכאה המבררת לאחר ששמעה את העדים ובחנה את הראיות, על התרשמות בית המשפט מן העדויות והמשקל שניתן, בהם אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו גם: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ [פורסם בנבו], 21.9.09).

קביעותיו של בית המשפט קמא סבירות על פניהן ומנומקות, התבססו על חומר הראיות שבא לפניו ועדויות הצדדים, והן תומכות לכאורה בממצאי הערכאה הדיונית - ואין למצוא בהן כל טעות גלויה על פניה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. גם המסקנה בדבר מחיקת המשיב 2 בדין יסודה.

יש לומר שהעובדה שהמבקשים לא צרפו את הקבלן כצד לתיק אומרת דרשני וכבר מטעם זה אין לשעות לכל טענה שלהם בקשר להעדת הקבלן.

שנית, בפסק דינה של כב' השופטת שיצר לא בוטלו הממצאים שבפסק הבורר כי אם שהמבקשים הודיעו בו חד משמעית שאין להם תביעות כלפי הקבלן כנגד התשלום שנקבע בו, עובדה השומטת לכשעצמה את הקרקע לטענותיהם של המבקשים כפי שאלו הובאו במסגרת הבר"ע באשר לחובתו של הקבלן לשאת בתשלומי הארנונה שגבתה המשיבה.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטייה מן הכלל . אין בפסק הדין פגם מהותי המחייב תיקון בערכאה זו .

אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובה.

אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.