עבדה ואח' נ' ב.ש. - פסקדין

1.המשיבה נפגעה בתאונת דרכים על ידי רכב הנהוג על ידי המערער 1 והמבוטח על ידי המערערת 2.

לא היתה מחלוקת על החבות, אלא על שיעור הפיצויים.

לאחר דיון, חייב בית המשפט קמא את המערערים לשלם למשיבה פיצוי בסך 250,249 ₪, כשסכום זה נקבע לאחר ניכויי המל"ל והתשלום התכוף, וכשהוא כולל בתוכו שכ"ט עו"ד.

המערערים ערערו על פסק הדין, כשלטענתם יש להעמיד את הפיצוי על סך 100,000 ₪ בלבד.

2.יחד עם הערעור הגישו המערערים בקשה זו לעיכוב תשלום חלק הפיצוי, שמעבר ל-100,000 ₪.

לטענתם, סיכויי הערעור טובים, אך הנימוק העיקרי לבקשתם הוא הקושי שעלול להיות בגביית הסכום הנוסף, לאור זאת שהמשיבה, הסובלת מנכות נפשית שאינה קשורה לתאונה בשיעור 44%, משתכרת, על פי קביעת בית המשפט קמא, לאחר התאונה, כאלף ₪ לחודש בלבד.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, סיכויי הערעור "קלושים, אם לא לומר אפסיים", והמערערים לא הוכיחו שלא יוכלו לגבות את הסכום הנוסף, אם הערעור יתקבל.

3.באשר לסיכויי הערעור, אינני סבור שהם גבוהים, שכן מסקנותיו של בית המשפט קמא מבוססות על ניתוח כל הראיות שהוצגו בפניו, אך לא אוכל לקבוע גם שהם "אפסיים". כך, למשל, ראויה להישקל טענת המערערים, ש-5% מתוך הנכות האורטופדית שנקבעה בשיעור 15% הינה אסתטית, ולכן אין להשוות את שיעור הנכות התפקודית לשיעור הנכות האורטופדית הכוללת.

מכל מקום, כפי שנקבע לא אחת, שיקול מאזן הנוחות הוא השיקול החשוב יותר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

4.הפסיקה קבעה, שגם כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, שככלל אין לעכב את ביצועו, ראוי לשקול את יכולת הזוכה להשיב את הסכום שישולם לו אם הערעור יתקבל, ובהקשר זה ניתן להתחשב בגובה הסכום ובזהות הזוכה (השוו: ע"א 2844/17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הצעד השלישי בע"מ, 3.5.17). כן ניתן להתחשב בכך שעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין אינו צפוי לפגוע ברווחתו של הזוכה (ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח אלי אלבז ז"ל, 8.5.05).

4.בענייננו, אמנם הסכום שבמחלוקת – 100,249 ₪ - אינו גבוה, אך גם יכולת ההשבה של המשיבה, המשתכרת על פי קביעת בית המשפט קמא כ-1,000 ₪ לחודש בלבד, נתונה בספק.

כמו כן, בהתחשב בכך שהפיצוי שנפסק צופה פני שנים רבות בעתיד, הרי שעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין אינו צפוי לפגוע ברווחת המשיבה.