עבדאללה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 14.6.12 למשך 30 יום לאחר שלמבקש נרשם דוח המייחס לו נהיגה במהירות של 150 קמ"ש, בדרך בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

ב"כ המבקש טען כנגד חומר הראיות, והוסיף וטען כי נהיגת המבקש אינה מסוכנת לציבור.

מחד גיסא, אין מקום לבטל את הטענות שהעלה ב"כ המבקש, אולם מאידך גיסא קיימת לפחות ראשית הדוייה מצד המבקש עצמו הן במעמד רישום הדוח, שם טען כי נהג במהירות של 130, והן במעמד השימוע שם הביע חרטה וביקש התחשבות.

בעניין המסוכנות, הרי מדובר באדם המחזיק ברשיון נהיגה משנת 2006, לחובתו 11 עבירות קודמות, לרבות שתי עבירות מהירות ועבירות חוזרות של נהיגת רכב בלא חגורת בטיחות – עבירה המצביעה על זלזול בכללי הבטיחות הבסיסיים.

כידוע וכפי שטען ב"כ המבקש, הפסילה המנהלית אינה מקדמה על חשבון העונש, אולם לחובת המבקש כאן לא רק שעומד תנאי בר הפעלה, אלא שאם יורשע אף חל לכאורה בעניינו סעיף 40א(ב) לפקודה המחייב פסילה ממושכת.

בנסיבות, לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין ובחנתי את החומר שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה כי בנסיבות יש לקצר את משך הפסילה המנהלית ולהעמידה על תקופה של 20 יום.

לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 20 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: