עבד רבו מריה ואח' נ' עיריית ירושלים

החלטה

1.כנגד המבקשים הוגשה בקשה לביצוע תובענה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים.

2.על פי כתב התביעה, חייבים המבקשים בגין חוב ארנונה עבור נכס אותם הם מחזיקים ו/או החזיקו והנמצא בירושלים.

3.המבקשים בהתנגדותם לביצוע התביעה הנ"ל טוענים כי הם מעולם לא החזיקו בנכס נשוא כתב התביעה וכי החל משנת 2004 הם מתגוררים בבית צפאפא.

4.המשיבה, בתגובה, עותרת לדחיית התנגדות המבקשים וזאת מן הטעמים הבאים:

ראשית, טענת "אינני מחזיק בנכס" הינה טענה שעל המבקשים היה להעלות בפני מנהל הארנונה אצל המשיבה שלו הקנה המחוקק סמכות ייחודית לדון בטענה זו והמבקשים לא נקטו בהליך זה על אף היותם מודעים לדרישת החוב מטעם המשיבה.

שנית, על פי דו"ח סוקר שערכה המשיבה בנכס ביום 25.4.07 נמצא כי המבקשים אכן מחזיקים בנכס נשוא כתב התביעה. בעקבות ממצא זה נדרשו המבקשים להמציא פרטים נוספים באשר לכתובת הנכונה אך הם נמנעו מלעשות כן.

יתר על כן, מכתבי הדרישה אכן נשלחו לכתובת המבקשים שהוא הנכס נשוא כתב התביעה ואשר נשלחו כתוצאה מפנייתם לעירייה אשר אף היא נשלחה מכתובת הנכס הנדון.

5.לבד מהעובדה כי התצהיר אשר ניתן בתמיכה לבקשה הינו פסול בהעדר פירוט עובדתי של גירסת הגנתם של המבקשים, הרי שלטענתם של המבקשים אמורה היתה להתברר במסגרת השגה אשר ככל הנראה לא הוגשה על ידם ולפיכך אין לאפשר להם להעלות במסגרת הליך זה את טענתם בדבר אי החזקתם בנכס.

כמו כן, ולמעלה מן הצורך, המבקשים לא הניחו כל תשתית עובדתית לסתירת התביעה.

6.לאור כל האמור לעיל, הבקשה לרשות להגן נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

החלטה זו ניתנת מכוח סמכותי לפי תקנה 205ג' לתקנות סדר הדין האזרחי.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"א, 11 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: