עבד נ' סואעד ואח' - פסקדין

החלטה

הבקשה :

לפניי בקשת התובע (להלן: "המבקש"), כי אקבע שהמצאת כתב התביעה למשרדו של עו"ד אלוני מאיר, הינה המצאה כדין אל הנתבע מס' 3 בתביעה, הוא איטח דוד (להלן: "איטח").

המבקש המציא את כתב התביעה לעו"ד אלוני, מאחר שעו"ד אלוני מייצג את איטח בהליכי הוצל"פ (להלן: "הליכי ההוצל"פ"), שנפתחו על ידי איטח נגד הנתבע 2 בתביעה, הוא חמוד סועד (להלן: "סועד").

משרדו של עו"ד אלוני שלח לב"כ המבקש, בחזרה, את המסמכים שהומצאו לו, כאמור, בטענה שהוא אינו מורשה לקבלם ובשיחה עם משרדו של עו"ד אלוני נאמר לב"כ המבקש, שעו"ד אלוני אינו מטפל בתיק זה. כמו כן נאמר לו שמשרדו של עו"ד אלוני אינו יכול למסור לו את כתובתו של הלקוח.

בבקשה נטען, כי לאור "גישה קנטרנית" זו, לא נותרה למבקש ברירה, אלא לפנות בבקשה זו.

לטענת המבקש, הנסמך על תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הפסיקה הכירה בכך שמשרדו של עו"ד, המייצג בעל דין בהליך מסויים יכול לשמש מען להמצאת כתבי בי-דין בהליך אחר והוא מפנה, בענין זה אל דברים שנאמרו בה"פ (ירושלים) 7414/08 - אברהם צימרינג נ'WELL FARGO BANK MINNESOTA NATIONAL ASSOCITIION (לא פורסם, 29.12.2008).

תשובת עו"ד אלוני :

עו"ד אלוני טוען בתגובתו לבקשה, כי איטח ייפה את כוחו לייצגו רק בהליכי ההוצל"פ ולא בהליך דנן ולכן אין לראות במשרדו כמען להמצאת כתבי בי-דין, לאיטח, בהליך זה.

לדבריו, תקנה 477 לתקנות, עליה נסמך המבקש בבקשתו, קובעת כי ההמצאה תיעשה, ככל האפשר, לנמען גופו והמצאה למורשה הינה האפשרות השניה, החלה רק לאחר שלא עלה בידי המבקש לאתר את כתובת הנמען.

לטענתו, המבקש יכול, במאמץ סביר, לאתר את כתובתו של איטח, כגוון ע"י פניה למשרד הפנים, אולם הוא לא טרח לעשות כן.

כן מפנה עו"ד אלוני לחוק השליחות המגביל את השליחות למטרה לשמה היא ניתנה וכן מםנבה הוא לפסיקה שניתנה ע"י ביהמ"ש העליון, הקובעת כי ניתן לבצע המצאה לעורך דין, גם אם אינו מייצג את הנמען, אולם אין להסיק מכך שניתן לבצע לו המצאה בעננין אחר, לגביו לא ניתן לו יפוי כח (למשל - רע"א 1947/91 - סיריל שטיין ו-3 אח' נ' מרקוס דוד כץ . פ"ד מה(4), 705, עמ' 707-708) (להלן: "פס"ד שטיין").

דיון ומסקנה :

בטרם אגש לדיון בדרך ההמצאה אומר, כי בשל החסיון המוטל על יחסי עו"ד לקוח, נכון עשה עו"ד אלוני משלא מסר לב"כ המבקש את כתובתו של איטח ולא היה מקום לטרוניית ב"כ המבקש בענין זה.

עניינה של התביעה היא עתירת המבקש למתן פסק דין הצהרתי, אשר יקבע, כי הערת אזהרה שנרשמה לזכותו על זכויותיו של סועד במקרקעין מסוימים, נועדה להבטיח את זכותו של המבקש לרישום משכנתא על זכויותיו של סועד במקרקעין אלה. כן התבקשו סעדים נלווים.

איטח צורף לתביעה, בשל כך שבמסגרת הליכי ההוצל"פ (בהם מייצג עו"ד אלוני את איטח), הוטל, לבקשתו, עיקול על זכויותיו של סועד במקרקעין.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת הפסיקה הרלבנטית, סבורתני שבמקרה ספציפי זה ניתן לראות בהמצאת כתבי בי-דין למשרדו של עו"ד אלוני, המצאה כדין לאיטח.

מסקנתי זו נעוצה, בעיקרה, בקשר שבין עילת התביעה נגד איטח ובין הליכי ההוצל"פ וייצוגו של אלוני את איטח, שם.

כאמור – עילת התביעה נגד איטח הינה עיקול שהוטל בהליכי ההוצל"פ, בהם מייצג עו"ד אלוני את איטח, על נכס המקרקעין מושא התביעה. קשר זה אמנם אינו מחייב את עו"ד אלוני לייצג את איטח בהליכים דנן, אך די בו כדי שניתן יהיה לראות בו מורשה לקבלת כתבי בי-דין הנוגעים להטלת העיקול.

כך עולה, למעשה, מהנאמר בפס"ד שטיין הנ"ל, אליו היפנה דווקא עו"ד אלוני. בפיסקה השניה אשר בסעיף 3 לפסה"ד, אבחן ביהמ"ש העליון, את המקרה שבפניו ממקרה אחר בו אושרה ההמצאה, בהתבסס על תקנה 477 לתקנות, הוא ע"א 23/83 - סוזן ריטה יוחימק ואח' נ' תרז קדם ו-2 אח' . פ"ד לח(4), 309 ,עמ' 313-314, בו נקבע: