עבד אלראזק נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.כתב הערעור המקורי בהליך, אשר הוגש ביום 21.5.13, מלין כנגד החלטת ועדת אי כושר, תוך טענה כי כלל לא התכנסה ועדה רפואית לעררים (ראה סע' 6 לכתב הערעור).

2.בישיבה שהתקיימה במעמד הצדדים ביום 7.11.13, הוסיף ב"כ המערער וטען כי "לא קיבלנו הזמנה לוועדה רפואית לעררים ולא התכנסה ועדה רפואית לעררים בעניינו של המערער ויש כאן חוסר פעולה מטעם המשיב".

3.לאחר שהתברר למערער כי התכנסה ועדה רפואית לעררים בעניינו ביום 11.3.13, אלא שהפרוטוקול שלה נרשם תחת כותרת "אבחון רפואי", הסכימו הצדדים כי העתק הפרוטוקול יימסר לידי ב"כ המערער וכי יינתן פסק דין על יסוד טיעוני הצדדים אשר יוגשו בכתב.

4.בהתאם להסדר האמור, הגיש המערער נימוקי ערעור ביום 14.11.13. טיעוני המשיב הוגשו ביום 1.12.13. משהוגשו טיעוני הצדדים, הובא התיק בפניי למתן פסק דין.

5.עיון בנימוקי הערעור מיום 14.11.13, מגלה מכלול טענות רבות ושונות, אשר הועלו באופן שאינו מסודר וברור, כך שקיים קושי להבין את טיעוני המערער. מכל מקום, למיטב הבנתו של ביה"ד, אלה עיקרי טענות המערער בדבר פגמים אשר נפלו לטענתו בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים –

א.עיניים - שגתה הוועדה עת קבעה בממצאיה כי אין למערער רטינופתיה סכרתית והעניקה לו 10% נכות בגין ליקוי ראיה.

ב.שמיעה – שגתה הועדה כאשר לא התייחסה לשאלת הטנטון וכן בכך שהעניקה למערער 20% לליקוי שמיעה, נכות זהה לזו אותה קיבל כבר בשנת 2009.

ג.נוירולוגית – שגתה הועדה כאשר בחרה להעניק למערער 10% נכות בגין פגימה בעצבי המח בצורה קלה, בעודו סובל ממחלות ובעיות רבות.

ד.אורטופדי - הוועדה התעלמה מבעיות הגב מהן סובל המערער.

ה. פנימי – הוועדה לא התייחסה למחלת יתר לחץ דם ושומנים בדם.

לאור כל אלה מבקש המערער להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר.

דיון והכרעה –

6.עסקינן בערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.3.13 (להלן: "הוועדה הרפואית").

המדובר בוועדה רפואית (נכות כללית) אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור כולל של 65%, בתוקף מיום 1.1.12.

7.החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, זאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

8.בית הדין לעבודה, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. לפיכך, אין בית הדין מתערב בממצאים רפואיים ובהחלטות רפואיות של הוועדה, שהן בתחום מומחיותה וסמכותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד',213).

9.אבחן אם כן את טענות המערער, לפי סדר הדברים כפי שהובא בסע' 5 לעיל –

א.בתחום העיניים – לא ברור מבוקשו של המערער בהקשר זה, שכן עיון בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מלמד כי חרף קביעתה "ללא רטינופטיה סכרתית, אין נכות עיניים...", הרי שהלכה למעשה נקבעו למערער 65% נכות בגין סכרת עם סיבוכים וכן 10% נכות בגין ליקוי ראיה, תוך שהוועדה קובעת כי: "הוועדה מסתפקת בדחיית הערר".

עולה מן האמור, כי אם נפלה טעות משפטית, הרי שזו לטובת המערער, באשר כלל לא ברור הכיצד זה מותירה הוועדה על כנה את הנכות שנקבעה בגין העיניים, כאשר עפ"י בדיקתה, אין כל נכות בעיניים.