עבד אל קאדר נ' מרכז גריאטרי נאות גיל עוז שותפות מוגבלת

פסק דין

הרקע העובדתי

הנתבע הנו מרכז גריאטרי המספק שירותי סיעוד והלנה לקשישים והתובעת עבדה בו כמטפלת מיום 22.01.2008 ועד ליום 17.07.2010, אז נפסקו יחסי העבודה בין הצדדים בנסיבות שנויות במחלוקת, כפי שיתואר ויידון להלן.

לטענת התובעת, היא פוטרה בצורה פוגענית ומשפילה, ללא הודעה מוקדמת ומבלי שנתקיים הליך של שימוע לפני הפיטורים, וזאת מבלי שיהיה לה "שמץ של מושג מדוע פוטרה ועצם העלאת הנושא מעלה דמעות בעיניה". לטענתה, מעולם לא הועלו בפניה טרוניות כלשהן לגבי עבודתה ועם שובה לעבודה לאחר קיום מצוות העלייה לרגל למכה, "השתנה אליה היחס באופן קרדינאלי וזה בא לידי ביטוי בהערות על אופן הלבוש הדתי שלה".

בנוסף, קוצצו שעות עבודתה באופן ניכר והיא שובצה למחלקה אחרת מאשר זו שעבדה בה לפני נסיעתה. כמו כן, היא סבלה מהתנכלויות ומיחס מלגלג ומזלזל, ששיאו באירוע שהתרחש עת נטלה מהמטבח (ברשות, כדבריה) חתיכת שניצל כדי לאכול אותה.

ביום 17.07.10 זומנה לדבריה למשרד הממונה עליה, שם אולצה לחתום על מכתב התפטרות תחת איומים שאם לא תעשה כן, הנתבע יערב בעניין את משטרת ישראל.

תביעתה של התובעת נסובה אפוא על הפיצוי הכספי המגיע לה בגין עוגמת נפש, היעדר שימוע כדין בטרם פיטורים, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ודמי הבראה.

הנתבע מצדו טען, כי התובעת הגישה מכתב התפטרות לממונה עליה, וזאת לאחר שנתפשה גונבת מהנתבע. לאחר הגשת מכתב ההתפטרות הנ"ל, עזבה התובעת את מקום עבודתה ולא שבה אליו עוד, וזאת בטרם נערכה לה ישיבת בירור.

אליבא דהנתבעת, במהלך אסיפת עובדים, שכונסה על רקע חוסרים שנתגלו במנות ארוחת הצהריים של הקשישים והמטופלים, "הוציאה התובעת מכיסה שקית ובה כ- 20 מנות צהריים המיועדות לקשישים, אשר נטלה ללא רשות, ולמעשה – גנבה מהנתבע, אך חמור מכך – התעמרה, כך, בקשישים, ומנעה מהם מזון".

אז הוזמנה התובעת לישיבת בירור בנושא הממצאים בפני מנהל הנתבע. לדברי הנתבע, היא "יצאה ממקום עבודתה ושבה כעבור זמן מה עם מכתב התפטרות בכתב ידה, תוך מתן הודעה מוקדמת של 10 ימים בלבד."

מעבר לאמור לעיל, הנתבעת הכחישה כי התובעת היתה עוברת חרוצה ומסורה והפנה למכתב הערכה מיום 18.11.20 שנכתב בעניינה של התובעת ע"י מנהלת הסיעוד בנתבע, הגב' חנה ויצמן.

ביום 10.07.12 וביום- 01.01.13 נשמעו ראיות הצדדים, וזאת לאחר שהניסיונות להביא את הצדדים לידי הסכם לא צלחו. לבקשת הצדדים ובהסכמתם, נשמעו תחילה עדי הנתבע ואילו התובעת העידה לאחר מכן.

דיון והכרעה

דיוננו יתחיל בהכרעה בנוגע למכתב ההתפטרות שנכתב ע"י התובעת. הכרעה לגביו, תכשיר את הדרך לדון ביתר רכיבי התביעה, או תייתר אותם, שכן לטענת התובעת הוא הוצא ממנה בכפיה ותחת איומים, ועל כן, אין לייחס לו כל משקל ראייתי, ואילו הנתבעת טוענת, שהתובעת מסרה מכתב התפטרות שכתבה מרצונה החופשי ועל כן היא אינה זכאית להודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים ופיצוי בגין היעדר שימוע.

באשר למכתב, זוהי לשונו (כל השיבושים במקור – א.ש.):

"

08/07/10

עבור – מנהל גיל עוז

הנידון התפטרות

הוני להודיע אל התפטרות. מעבודת