עבד אל קאדר נ' ביאדסה - פסקדין

החלטה

ביום 28/1/2013 לבקשת התובע, ניתן פס"ד כנגד הנתבע בהעדר הגנה.

ביום 6/1/2014 הגיש המבקש בקשות לסעדים אלו: הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד, ביטול פס"ד, עיכוב ביצוע פסה"ד.

בו ביום ניתנה החלטה, המורה למבקש להמציא העתק בקשתו לצד שכנגד, מזמינה את תשובת התובע ומאפשרת שכלולו של עיכוב ביצוע פסה"ד באמצעות הפקדה בת 2,000₪ בתיק ההוצל"פ, בו מבוצע פסה"ד.

בקשת המבקש (29 עמודים) נסמכת בתצהיר המבקש המצהיר, כי אודות פסה"ד נודע לו לראשונה ביום 5/12/2013 לאחר שקיבל אזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח לביצועו.

המבקש מצהיר, כי ביום 25/7/2012 הגיש התובע תביעה כספית כנגדו, בגין הלוואה, בסה"כ ע"ס 8,545₪.

מוצהר ע"י המבקש, כי מעולם לא נטל הנתבע מהתובע הלוואה כלשהי ואף לא נחתם ביניהם הסכם כלשהו.

עפ"י המוצהר, התובע הינו חלפן כספים והשקים נשוא כתב התביעה נמסרו לו לפירעון.

המבקש אינו מצהיר, כי לא קיבל תמורה כלשהי תמורת פירעון השקים, שנותרו בחזקתו של התובע.

המבקש מצהיר, כי מסר את השקים לפירעון.

כל אימת שפנה לקבלם בחזרה, נענה בהתחמקויות ובתירוצים שונים (שלא פורטו בתצהיר – ש.ר).

חלק נכבד "מהעובדות המוצהרות" שבתצהיר אינן בגדר עובדות, אלא, דעתו של המצהיר ומסקנותיו מאירועים שונים.

תשובת המשיב (12 עמודים) מציינת, כי מסירת כתב התביעה והזמנה לדין הועברה לביצוע באמצעות חוקר פרטי, אשר ביום 15/10/2012 מסר למבקש בעצמו את כתבי בי-דין והאחרון חתום על גבי אישור מסירה. (אישור המסירה ותצהיר המוסר צורפו לתשובה כנספח א').

מן המקובץ מסכם המשיב, כי הטענות לגבי אי המצאה הן "טענות סרק שקריות".

באשר לטענות המבקש לגופו של עניין, מציינת התשובה, כי אין מחלוקת, כי המבקש מסר למשיב שקים לפירעון ואין זה מפתיע, כי לא קיבל את השקים לידיו באשר טרם שילם את התמורה שנמסרה לו במעמד מסירת השקים.

תשובת המבקש לתשובת המשיב, מיום 6/2/2014 מציינת, כי יש למחוק את תשובת המשיב בהעדר תצהיר לאימות עובדותיה. מציעה לזמן את השליח ולהיחקר על תצהירו, תוהה תהיות שאינן ממן העניין ביחס לשקים שנותרו אצל המשיב, אך לא הוצגו לפירעון.

המבקש שב על טענתו, כי לא בוצעה לו מסירה.

בחנתי את מכלול הכתבים.

הנטל לסתור את חזקת המסירה הקבוע בסעיף 7(ד) של חוק ההוצל"פ, רובץ לפתחו של המבקש.

המבקש מתעלם מקיומו של תצהיר המוסר בתשובת המשיב, אינו מתמודד עם העובדות שבו, כגון: