עבד אל קאדר נ' אוחיון

החלטה

הבקשה היא לחייב את המשיב/התובע בהפקדת ערובה להוצאות, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה אני מחליטה לקבל את הבקשה.

ואלה, בתמצית, נימוקיי:

א.התובע אינו אזרח המדינה והוא מתגורר בה, גם לפי גרסתו, לפי היתר שמתחדש מדי שנה, ואין כל ודאות לכך שיחודש לו גם למועד שבו יינתן פסק הדין.

לפיכך, ובפרט כשלא צויין מענו של המשיב, ולאור עמדת הפסיקה כפי שפורטה בבקשה (סעיף 14 ואילך) יש מקום לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות.

ב.המסמכים שצרף המשיב לתגובתו אינם מעידים על יכולת כלכלית לשאת בתשלום ההוצאות ככל שייפסקו לחובתו.

ראשית, מדובר בחשבון בנק משותף למשיב ולאשתו וחלק ניכר מהזמן מצוי החשבון ביתרת חובה.

שנית, המשיב לא ציין נכסים כלשהם שמהם ניתן יהיה להפרע, למעט חשבון חיסכון שהסכום בו 40,000 ₪. סכום זה אין די בו כדי להצביע על יכולת כלכלית לעמוד בתשלום ההוצאות שעשוי בית המשפט לפסוק בתביעה שסכומה 800,000 ₪.

שלישית, הן את סכום יתרת העו"ש והן את סכום החיסכון יכולים המבקש, ואישתו- שותפתו לחשבון, למשוך בכל עת.

ג.לעניין סיכוי התביעה – מהמסמכים שצרף המשיב לתגובתו נראה כי יש בסיס לטענת המבקש בכתב ההגנה שהגיש, ולפיה חל על ההלוואה נשוא התביעה חוק הלוואות חוץ בנקאיות. כתב התביעה כפי שהוגש, לא רק שאין בו כל ראיה להלוואה שניתנה, הוא גם אינו כולל את הנתונים הנדרשים כמפורט בסעיף 8 לחוק.

המשיב הגיש בקשה לתיקון התביעה – בה טען כי מדובר בעיסקת יבוא משותפת.

הבקשה טרם הוכרעה ואולם, השינוי בגרסאות המשיב גם הוא עניין שלא ניתן להתעלם ממנו – במכלול השיקולים לעניין הבקשה שבפני.

מכל הטעמים האלה, אני מקבלת את הבקשה ומחייבת את המשיב להפקיד, במזומן או בערבות בנקאית, סכום של 50,000 ₪, להבטחת הוצאות המבקש.

ההפקדה תבוצע עד ליום 20/8/13 שאם לא כן תידחה התביעה.

המזכירות תעביר לצדדים החלטה זו.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: