עבד אל חלים אבראהים נ' מדינת ישראל

בשם המשיבה עו"ד ערן בר אור.

פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בחיפה, ( להלן – "בימ"ש קמא"), אשר ניתן ביום ,5.12.11 על ידי השופט שמואל יציב בתיק תת"ע 7110-10-10.

המערער הובא לדין בגין עבירת תעבורה הקשורה לנהיגה בהיותו שיכור וזומן לדיון שנקבע ליום 21.11.10. המערער לא התייצב לדיון ובימ"ש קמא הרשיעו בהעדרו, דחה את הדיון לבקשת בא כוח המשיבה לטיעונים לעונש , תוך הוצאת צו הבאה נגד המערער.

הדיון הקבוע שוב נדחה ליום 3.3.11, ישיבה שלא התקיימה, גם כן. מפרוטוקול הדיון ביום 5.12.11 עולה כי המערער הובא באמצעות שוטרי יחידת נחשון ושם נרשם ע"י בימ"ש קמא: "אני מחדש את ההליכים בתיק", מייד לאחר מכן, באו דברי ב"כ המשיבה בהא לישנא:

"עכשיו, משבית המשפט האיר את עיני אני רואה כי עובדות כתב האישום אינם (כך במקור) מתאימות לנסיבות ואני אבקש לבטל את הכרעת הדין שניתנה בתאריך 21.11.10."

מהפרוטוקול עולה כי בימ"ש קמא לא ביקש לשמוע את עמדת המערער לעניין ביטול הכרעת הדין ותיקון כתב האישום ומייד מחליט כדלקמן:

"אני מבטל הכרעת הדין שניתנה בתאריך 21.11.10"

אעיר עוד כי משום מה בימ"ש קמא לא דרש מהמשיבה הגשת ביקשה בכתב לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר וכדרכו בבקשות בעל פה המועלות על ידי הנאשמים כנגד הכרעות דין שניתנו בהעדר.

בימ"ש קמא ולא מסיים את החלטותיו לרבות הכרעת הדין בחתימתו ומייד הפרוטוקול ממשיך בדברי התובעת האומרת:

" התובעת:

" מודיעה על תיקון עובדות כתב האישום בכך שלאחר המילים "בהיותך שיכור" ימחקו המלים "וריכוז האלכוהול" עד "המידה הקבועה" ובמקומן ירשם " ובבדיקת נשיפה שנערכה לך נמצאו 410 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף העולה על המידה הקבועה" עמ' 2 לפרוטוקול.

כאמור המדובר בתיקון כתב אישום לאחר ביטול הכרעת דין ומבלי לשמוע את עמדת המערער, שלא היה מיוצג דאז, וכביכול ההליך נמצא בתחילתו ובטרם הנאשם השיב לאשמה, שלב שבו יוכל תובע מטעם המשיבה להודיע על תיקון כתב האישום, אך בשלב שבו התנהל הליך, הורשע המערער והכרעת הדין בוטלה מייד לאחר שבימ"ש קמא "האיר את עיני ", ב"כ המשיבה, היה ראוי שיוגש כתב אישום מתוקן.

עיון בכתב האישום מראה כי חלק מהעובדות נמחקו מבלי שמאן דהוא חתם ליד המחיקות, תוך רישום תאריך עריכת התיקון ואף לא צוין כי המדובר בכתב אישום מתוקן. בימ"ש קמא רושם בפרוטוקול כי הוא מקריא למערער את כתב האישום המתוקן ואז באה תשובת המערער לאישום זה בהא לישנא:

" זה מה שראיתי במכונה אחרי שעשו לי את הבדיקה, אבל החזירו לי את הרשיון ונתן לי לנהוג ואמר לי מחר תחזור לשימוע. חזרתי ונהגתי עד כפר מנדא. הייתי שתוי. לא זוכר כמה שתיתי זה היה לפני שנה וחצי."

מהדברים הנ"ל הסיק בימ"ש קמא כי המערער מודה בעובדות כתב האישום המתוקן ולכן הרשיעו כשהוא כותב בהכרעת הדין השנייה כדלקמן:

הכרעת דין

"הנאשם הודה בעובדות כתב האישום ואני מרשיע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום"

לא זו אף זו, שכדרכו בקודש, בימ"ש קמא שוב אינו חותם את הכרעת הדין, הוא אף לא ציין בהכרעת הדין כי הוא מרשיע את המערער "בעובדות כתב האישום המותקן", כך שעולה הרושם כי המערער הורש בכתב האישום, משמע, כתב האישום המקורי.

בימ"ש קמא שומע את הטיעונים לעונש ודן את המערער לעונשים הבאים:

24 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית, 4 חודשי מאסר על תנאי ולשלוש שנים, 3 חודשי פסילה על תנאי ולשלוש שנים וקנס כספי בסך של 1000 ₪ שישולם תוך 60 יום.