עבד אל והאב נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בתביעה שלפנינו, ביקש התובע להכיר במחלת העור ממנה הוא סובל כ"מחלת מקצוע" שהיא בגדר פגיעה בעבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק").

2.תיק זה הונח על שולחני לצורך מתן פסק דין.

3.לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה, ובתשובותיו לשאלות הבהרה שהועברו אליו ובסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה, כי על מנת להסיר כל ספק באשר לשאלות הרפואיות שבמחלוקת, ועל מנת ליתן תשובות לשאלות שבמחלוקת, במתן פסק הדין, יש צורך במינוי מומחה נוסף.

4.מדיניות בית הדין ביחס למינוי מומחים נקבעה בהנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים, (הנחיה 1/2010 המחליפות את הנחיות מיום 15.1.91 אשר פורסמו בפד"ע כב 199). על פי סעיף 17 להנחיות : "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו,והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת , מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו."

5.א.במסגרת חוות דעתו הראשונה, קבע המומחה באופן ספקני, כי "כדי לא

להשאיר את חוות הדעת ללא מסקנות אני מציע 50% של סבירות לקשר סיבתי בין מחלת העור של התובע לבין תנאי עבודתו".

ב.בחוות דעתו המשלימה אשר ניתנה במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה , קבע המומחה כי "קביעת סבירות של 51% תהיה נכונה בדיוק כפי שתהיה נכונה קביעה של 49% ,קביעה של 52% נכונה כמו 48% וכיו"ב"

6.נוכח אי הבהירות בחוות דעתו של המומחה ובמסקנות אליהן הגיע, יש מקום למנות מומחה רפואי נוסף, על מנת להסיר כל ספק באשר לשאלות הרפואיות שבמחלוקת.

7.החלטה על מינוי מומחה נוסף תינתן בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ד, (12 נובמבר 2013),בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: