עבד אל האדי נ' עבד אל לטיף ואח' - פסקדין

החלטה

1.הנתבעים הגישו ביום 5.5.11 בקשה לחייב את התובע לגלות מסמכים ספציפיים, לחתום על כתב ויתור על סודיות ולתת תצהיר מענה לשאלון (להלן: "בקשת הנתבעים").

במסגרת הבקשה טענו הנתבעים כי התביעה נשוא התיק העיקרי התיישנה וכי למעשה לקראת סוף שנות השמונים החליט התובע לעבוד באופן עצמאי בעסק נפרד משלו ולאחר מכן אף חלה.

לגרסת הנתבעים, מחלתו של התובע לא אפשרה לו לבצע עבודה כלשהי ומשכך מועד המחלה, מהלך התפרצותה ושלביה השונים רלוונטיים לבירור המחלוקות שבין הצדדים.

הנתבעים הוסיפו כי היחסים שבין התובע לנתבע מס' 1 נותקו עוד בחודש ספטמבר 1998.

הנתבעים הדגישו כי לא ברור מתי לקה התובע במחלתו כל שכן מתי הוכרז כנכה בשיעור של 100%.

מאחר והסיבה שהביאה להתפטרות התובע מעבודתו הייתה המחלה בה לקה, יש חשיבות לגילוי המסמכים, לחתימה על כתב הויתור על סודיות וכן למתן מענה לשאלון.

2.ביום 22.5.11 הגיש התובע תגובה בה טען כי הבקשה כללה סתירות עובדתיות ולא גובתה בתצהיר ומשכך יש לדחות אותה.

התובע הוסיף כי השאלון מתייחס לתביעת נזק גוף שאינו קשור לתובענה.

התובע התנגד לחתימה על כתב הויתור על סודיות מאחר ואין לנתבעים כל זכות לעיין בתיקו הרפואי וציין כי די בהצגת תעודת עיוור/לקות ראייה, שעותק ממנה צורף לכתב התביעה, כדי לתת מענה.

לפיכך, חתם התובע, אין מקום לבקשה הנתבעים.

התובע, גם הוא, הגיש באותו היום בקשה מטעמו למתן צו לגילוי מסמכים, לרבות גילוי מסמכים ספציפיים שפורטו בשאלון וכן תצהיר מענה לשאלון (להלן: "בקשת התובע").

3.ביום 15.6.11 הגישו הנתבעים תגובה בה ציינו כי בקשת התובע נועדה להקדים תרופה למכה וכי היא באה בעקבות בקשת הנתבעים.

הנתבעים הוסיפו כי על התובע למלא אחר בקשתם להמצאת תצהיר הכולל תשובות לשאלון, כתב ויתור על סודיות חתום על ידי התובע ולהגיש תצהיר גילוי מסמכים ורק לאחר מכן לבקש מהנתבעים לעשות כן.

בכל מקרה, הציע ב"כ הנתבעים כי יהיה זה נכון לתת צווים הדדיים, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט.

4.בין לבין, יש לציין, הגישו באי-כח הצדדים הודעות ותגובות בהן הסבירו וטענו מדוע המכתבים שהוחלפו ביניהם לא הגיעו ליעדם.

5.הבקשות לגילוי מסמכים - כתב הויתור על סודיות רפואית:

א.גילוי המסמכים נועד לחשיפת ראיות המצויות בידי אחד מבעלי הדין.

תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת כדלקמן:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".