עבד אל גני נ' מועצה מקומית נחף - פסקדין

פסק דין

1.לפני תביעה לסילוק יד ופינוי של צינור מים ומד מים שהתקינה הנתבעת בשטחו של התובע.

2.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ולאחר מכן הגיעו לידי הסכמה דיונית בדבר עובדות מוסכמות, והגשת סיכומי טענות הצדדים על סמך החומר הקיים בתיק בית המשפט.

3.רשימת העובדות המסוכמות הוגשה ביום 1.1.11 איננה כוללת התייחסות לזכותו של התובע במקרקעין. אולם, ב"כ הנתבעת כלל בסיכומיו התייחסות לעובדות נוספות להן הוא מסכים.

להלן העובדות המוסכמות-

א.התובע הינו הבעלים והמחזיק במגרש 25/2, מחלקה 25 גוש 19127 שבאדמות נחף (להלן: "המגרש" או "החלקה"). (סיכומי הנתבעת סעיף 1)

ב.שכניו של התובע בנו קיר תומך המפריד בין החלקה שלהם לבין החלקה של התובע. (עובדות מוסכמות)

ג.בשנת 1995 ולאחר שנבנה הקיר התומך, הניחה הנתבעת קו מים בצמוד לקיר התומך. הנתבעת הניחה את קו המים מבלי שתבדוק אם הקיר התומך עובר בקו הגבול שבין שתי החלקות או לאו.

ד.במהלך שנת 2007 גילה התובע כי קבלן מטעם הנתבעת הציב בתוך המגרש שלו מערכת מונה מים אשר חובר לקו המים. (סיכומי התובע ס' 5 סיכומי הנתבעת ס' 2)

ה.לאחר הגשת התביעה ולאחר שהנתבעת שיגרה מודד מטעמה התברר שהקיר התומך רחוק כמטר עד מטר ועשרים סנטימטר מקו הגבול שבין שתי החלקות והוא נמצא בתוך חלקתו של התובע.

4.מבחינת לוח הזמנים משמעות הדבר הינה כי התביעה לסילוק קו המים הוגשה כ-14 שנים לאחר התקנתו במקום והתביעה לסילוק מד המים כשנתיים לאחר התקנתו במקום. יש לציין כי התובע מצרף מכתב דרישה שנשלח לנתבעת מיום 6.5.07.

5.התובע נסמך בטענותיו על זכות הבעלות ומשמעות זכות הקניין המוכרת אף בחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו. דומה כי לא ניתן להכחיש את הזכויות הנובעות מבעלות על שטח מקרקעין וברי הוא כי לתובע מוקנות זכויות אלו.

6.הנתבעת טוענת כי רשאית היא לצורך מילוי חובותיה (כפי שהיו בעת הרלוונטית להנחת מד המים וקו המים), לפעול בתוך שטח מגרשו של התובע או כל תושב אחר. לצורך הוכחת זכותה זו מפנה הנתבעת לשורת דברי חקיקה מהם היא לומדת על זכותה זו. התובע טוען באמצעות בא כוחו כי אין בדברי חקיקה אלו אשר חלקם מתייחסים לקוי ביוב ולא לקוי מים כדי לפגוע בזכות יסוד.

החקיקה אליה מפנה ב"כ הנתבעת- חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א- 2001 על פיו חובה על רשות מקומית לספק מים בתחום שיפוטה. צו המועצות המקומיות (א) התשי"א- 1950 המפרט חובה זו. וסעיף 146 לאותו הצו המפרט מה הפעולות שרשות מקומית מסומכת לעשות. ב"כ הנתבעת טוען כי מסגרת חקיקתית זו מהווה את היסוד והסמכות החוקית להתקנת חוק עזר לנחף (אספקת מים), תשמ"ג – 1982 הכולל בסעיף 13 שבו –

"רשות כניסה

13.המנהל או מי שהוא הרשהו רשאי להכנס לכל נכס בשעות שבין 08:00 ו-17:00 ובשעת חירום בכל זמן סביר, כדי-

(1) להתקין, לבדוק, לשנות, להחליף, למסור או למדוד מד – מים, או צינור או אביזרים או כיוצא בהם או לעשות כל מעשה אחר שבנסיות הענין נחוץ לעשותו;

..."

7.איני מוצאת כי במקרה זה נדרשת אני לדיון האם יש בחוק עזר זה כדי לגבור על זכות התובע לבעלות במקרקעין והאם אינו בטל לאור הוראות חוקי היסוד.

מוצאת אני כי במקרה זה ניתן להניח כי הנתבעת בנתה והתקינה את קו המים ואת מד המים בתוך חלקתו של התובע ללא רשות לעשות כן כאשר הוא מתנגד לכך. מוצאת אני לנכון כי ניתן להניח זאת לאור העובדה כי בעת הנחת קו המים לא הייתה כל התנגדות של התובע, כפי שפרט להלן.