עבד אל גני נ' בנק ערבי ישראלי בעמ

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל (מר אורי אוחיון, להלן - כב' הרשם), מיום 1.1.14 לפיה נדחתה בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים במסגרתה עתר כי יושת עליו חיוב חודשי של 200 ₪ .

החייב טוען בבקשתו כי החלטת כב' הרשם ניתנה מבלי לבחון או לשקול את מכלול השיקולים והנסיבות הרלבנטיים לעניין, לשיטתו, ובין היתר: הנימוקים שהביאו לפיזור תיקי האיחוד בעבר, העובדה כי לא עלה בידו למלא אחר הנדרש לצורך הליכי פשיטת רגל, מצבו הכלכלי וזכויותיו החוקתיות. עוד טען החייב כי אי ההיעתרות לבקשתו "מפקירה" אותו, כהגדרתו, להליכי גבייה.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובהחלטות כב' הרשם - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

להלן הנימוקים.

עיון בהחלטתו המפורטת של כב' הרשם מיום 1.1.14 מעלה כי נתוני החייב בכללותם לרבות הנתונים האישיים והכספיים שהוצגו על ידי החייב בבקשתו נבחנו במסגרת ההחלטה בקפדנות ובדקדקנות ככל שהיה ניתן על פי המסמכים שעמדו בפני כב' הרשם והדברים מצאו ביטוי מלא ומפורט בהחלטה.

מההחלטה עולה כי לחייב 32 תיקי הוצל"פ בסכום כולל העולה על מיליון וחצי שקלים וכי בתיק הפרטני עומד החוב על סך של כ - 190,000 ש"ח. עוד הובהר כי לחייב היו חמישה תיקי איחוד שפוזרו בין השנים 1998 ועד יוני 2009.

נוכח המסמכים המועטים שהוצגו על ידי החייב קבע כב' הרשם כי אין בהם כדי להוכיח את יכולתו וכן כי תיקי האיחוד הקודמים פוזרו עוד בטרם ננקט הליך הפש"ר כך שאין לקשר בין פיזור התיקים ובין הליך הפש"ר. עוד נתן כב' הרשם דעתו על כך שמדובר בתיק איחוד שישי במספר בשים לב להלכות הנוגעות לעניין זה באשר לשיקול הדעת המוקנה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה מעין זה.

בידי המבקש לא עלה להראות קיומה של עילת התערבות בהחלטתו המפורטת והמנומקת של כב' הרשם, אם ברובד המשפטי ואם ברובד העובדתי.

ברובד העובדתי - יכולת הפירעון כמו כן הכרזת חייב כחייב מוגבל באמצעים הינם נושאים המצויים בגדר מומחיותו המיוחדת של רשם ההוצאה לפועל ומתחם שיקול דעתו ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. בפן העובדתי פרש כב' הרשם את כל התשתית שהונחה בפניו על ידי החייב וקבע כי אין בה די כדי לקבוע את מידת יכולת הפירעון. ככל שהרשם - שלו כאמור המומחיות המיוחדת בתחום קביעת יכולת הפירעון - לא יכול היה לעשות כן על סמך החומר הדל שצורף על ידי המבקש, כיצד מצופה ערכאת הערעור לעשות כן ?

גם ברובד המשפטי לא מצאתי פגם בקביעת כב' הרשם כי בשים לב לכך שמדובר בתיק איחוד שישי במספר, לאחר שחמישה תיקי איחוד קודמים פוזרו הרי שאין עילה בדין ומכל מקום לא עלה בידי המבקש להציג עילה שיש בה להצדיק היעתרות לבקשתו. בכל הנוגע לטענות החייב לעניין נימוקי הפיזור של התיקים הקודמים הרי שספק אם יש בכך כדי לשנות מהתוצאה לעניין תיק איחוד שישי ובכל מקרה היה עליו להביא הדברים בפני כב' הרשם ואולם הוא לא עשה כן.

באשר לטענה כי החלטת כב' הרשם היא ש"מפקירה" אותו להליכי גבייה הרי שנוכח סכומי החוב שפורטו בהחלטה – מוטב היה שטענה זו, ובמיוחד בלשון בה נטענה כלפי כב' הרשם, לא הייתה נטענת. הטענה מקוממת במיוחד נוכח סכום החיוב החודשי שביקש החייב להשית עליו, דהיינו 200 ₪ לחודש בגין חוב העולה כאמור על מיליון שקלים וחצי. ייתכן שדווקא זכויותיהם החוקתיות של הזוכים, ובעיקר זכות הקניין, הן שנפגעות ו"מופקרות" - ואסתפק בכך.

לעניין קיום חקירת יכולת של החייב בפני כב' הרשם – גם טענה זו של החייב אינה יכולה לעמוד בשים לב לשיקול הדעת המוקנה בעניין זה לכב' הרשם בהתאם לאמור בתקנה 12 א ( ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979.

יתר טענות המבקש – נדחות.

אשר על כן ובהתחשב במכלול נסיבות העניין ובנתונים שהוצגו הן בפני כב' הרשם והן בפניי לא מצאתי בהחלטת הרשם דבר שיש בו כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור.

הבקשה למתן רשות ערעור - נדחית.

משלא נתבקשה תשובה לא יהיה צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: