עבאיד נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

החלטה

1.בדיון מיום 24.12.2013, הסכים הנתבע כי ביום 6.12.2006 נפלה התובעת במקום עבודתה כפי שפורט בעובדות המסוכמות אשר צוינו לפרוטוקול הדיון. כן הוסכם כי ימונה מומחה מתחום האורתופדיה לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 6.12.2006 לבין מצבה הרפואי של התובעת.

2.בהתאם להסכמה זו, מונה בהחלטה מיום 28.12.2013, ד"ר רוזנטל אלכסנדר, רופא בכיר ביחידה לכירורגיה ארטרוסקופית בב"יח שערי צדק בירושלים, לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין. בחוות דעתו מיום 12.2.2014 קבע המומחה כי לפי התיעוד הרפואי, הממצא בברך שמאל של התובעת הינו ממצא "קונסטיטוציונלי המוגדר כ"מחלה" שאינה קשורה לחבלה הנטענת בתאריך 6.12.2006".

כמו כן, בתשובה לשאלה א' לשאלות עליהן נתבקש להשיב בהחלטת המינוי, ציין המומחה כי "התובעת סובלת מכאב ברך שמאל כאשר לפי התיעוד הליקוי/מקור הכאב הינו בקדמת הברך שם אובחנה רגישות וממצא מישושי בקוטר 15 על 5 מ"מ. לפי התיעוד אין אבחנה ברורה של מהות הממצא ובדיקת ה- MRI אליה נשלחה התובעת עשויה לסייע באבחון" (ההדגשה אינה במקור).

3.בעקבות האמור בחוות הדעת, הגישה התובעת בקשה זו, בה היא מבקשת לאפשר לה לערוך את בדיקת ה- MRI ולאחר קבלת ממצאיה, כי יונחה המומחה להשלים את חוות דעתו לנוכח ממצאי הבדיקה.

4.הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו אילו סבור היה המומחה כי הינו נזקק, לצורך חוות הדעת, לתשובת בדיקת ה- MRI, היה מציין זאת בבירור. לטענת הנתבע היוזמה להפניית תובע לבדיקה נתונה למומחה בלבד ולשיקול הדעת האם להפנות תובע לבדיקה. הנתבע מפנה בעניין זה גם לסעיף 13 להנחיות כב' הנשיאה (דאז) נילי ארד בדבר מומחים יועצים רפואיים, לפיו, ניתנת באופן רגיל חוות דעת המומחה על בסיס מסמכים רפואיים ואילו סבור המומחה כי יש צורך בבדיקת התובע על ידו, עליו להודיע על כך לבית הדין כאשר החלטה בעניין תינתן לאחר שניתנה לצדדים האפשרות להביע את דעתם.

במקרה זה, טוען הנתבע, עמדת המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי רפואי בין הממצא בברך ובין האירוע מיום 6.12.2006, הינה חד משמעית. על כן מבקש הנתבע, לדחות את הבקשה ואת התביעה כולה.

5.לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה, בבקשה ובתגובה לה, אני סבור כי דין הבקשה כפי שהיא, היינו לאפשר תחילה לתובעת לבצע בדיקת MRI ולאחר מכן להורות למומחה להשלים את חוות דעתו על בסיס תוצאות הבדיקה- להידחות. זאת, מנימוקי הנתבע, כפי שפורטו לעיל.

6.עם זאת, בנסיבות העניין, אני סבור כי יש מקום להפנות שאלה למומחה, על מנת שיבהיר האם אפשר כי בתוצאות בדיקת ה- MRI הנזכרת בחוות דעתו, יהיה כדי לסייע בבחינת סוגיית הקשר הסיבתי לה נדרש בהחלטת המינוי;

מתיעוד רפואי שבתיקה של התובעת בשירותי בריאות כללית, עולה, כי במסגרת יעוץ אצל אורתופד בעניין ברך שמאל, ככל הנראה מיום 31.1.13, הופנתה התובעת בין השאר לבצע בדיקת MRI וצוין כי תערך ביקורת לאחר ביצוע הבדיקה (ראו גם רישום מיום 11.2.2013). ככל הנראה המומחה מתייחס בחוות דעתו להפנייה זו.

בתשובה לשאלה בעניין הליקוי ממנו סובלת התובעת בברך שמאל (שאלה א'), השיב המומחה, כי על פי התיעוד הרפואי אין אבחנה ברורה של מהות הממצא בברך שמאל וכי בדיקת ה- MRI "אליה נשלחה התובעת עשויה לסייע באבחון". כמו כן, בפתח תשובות המומחה לשאלות ב' ו- ג', בהמשך להן קבע את מסקנתו שבתשובה ד' לחוות הדעת- בדבר היעדר קשר סיבתי בין הממצא בברך לאירוע החבלתי מיום 6.12.2006, ציין המומחה: "לפי התיעוד הרפואי...".

אם כך, על מנת להוציא מכלל אפשרות כי המומחה חיווה את דעתו מבלי שהיו לפניו נתונים נוספים אשר לשיטתו היו עשויים לסייע בידו לחוות דעתו בשאלות להן נדרש בהחלטת המינוי, רשאית התובעת להגיש בקשה להפנות שאלת הבהרה למומחה בנושא, תוך הפניית תשומת ליבו לכך כי באפשרות המומחה להודיע לבית הדין אם הוא סבור כי דרוש כי התובעת תבצע בדיקת MRI לצורך חוות הדעת.

7.לאור האמור לעיל, ניתנת האפשרות לתובעת לפעול בהתאם להחלטה זו, תוך 14 יום מהיום.

8.למעקב המזכירות בהתאם.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד (4 מרץ 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מירון שוורץ, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: