עבאדי נ' קושנריוב ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת לאחר שמיעה קצרה של הנהגים ברכבים שהיו מעורבים בתאונה נשוא התביעה.

מדובר בתאונה שארעה ביום 24.6.09 בתוך שטח חניה נרחב הנמצא ליד תחנה מרכזית לב המפרץ כאשר רכב התובעת מסוג אופל מס' רישוי 9873210 (להלן: "האופל") אשר היה נהוג על ידי גב' ליהיא פרץ (להלן: "הנהגת"), יצא מחניה ונסע בכביש המפריד בין שני שטחי חניה.

באותה עת, רכב מסוג סוזוקי מס' רישוי 5924828 (להלן: "הסוזוקי") שהיה נהוג על ידי הנתבע מס' 1, יצא מחניה וביקש לחצות את הכביש עליו נסעה הנהגת, כאשר מכיוון נסיעתו קיים תמרור המורה על מתן זכות קדימה לרכב הנוסע בכביש.

אין מחלוקת בין הצדדים כי האופל פגע עם פינתו הימנית קדמית ברכב הסוזוקי בחלקו הימני אחורי כאשר מוקד הנזק נראה מעל הגלגל האחורי. אין גם מחלוקת כי כתוצאה מהפגיעה נהדף רכב הסוזוקי ופגע עם פינתו השמאלית אחורית ברכב נוסף שחנה במתחם החניה המצוי מעבר לצומת בה ארעה התאונה (להלן: "מתחם החניה השני").

לטענת הנהגת, היא נסעה במהירות איטית לאחר שיצאה מחניה ופנתה ימינה לכביש, כאשר נתונה לה הזכות קדימה ולפתע הגיח במהירות הסוזוקי, חצה את מסלול נסיעתה מבלי שנתן לה זכות קדימה וכתוצאה ממהירות החצייה, לא הספיקה לבלום את רכבה או להסיט את רכבה שמאלה, ופגעה בסוזוקי.

מנגד טוען הנתבע 1 כי לאחר שיצא מהחניה ועמד לחצות את הצומת, הבחין שהצומת פנויה וחצה אותה במהירות איטית, כאשר כמעט והשלים את חציית הצומת ורוב רכבו כבר נכנס למתחם החניה המצוי בצידה השני של הצומת, חש לפתע פגיעה עזה בחלקו האחורי של רכבו, דבר שגרם להדיפת הסוזוקי כלפי הרכב הנוסף.

לאחר שמיעת העדויות בפני וחרף ניסיונו של כל צד לשכנעני כי הצד האחר אחראי באופן בלעדי לארוע התאונה, אני סבורה כי יש מקום לחלק את האחריות בין הצדדים שכן, חרף העובדה שהנתבע 1 יצא מכביש צידי לכאורה במובן זה שיש מכיוון נסיעתו תמרור מתן זכות קדימה, הרי שלא שוכנעתי בבירור שבעת שהנתבע הגיע לאותו תמרור, יכול היה כבר להבחין ברכב הנהגת שיצא אף הוא מחניה ופנה ימינה לכביש הראשי יותר, ויש לזכור כי אין מדובר בשלט עצור ולפיכך, מתן זכות קדימה נצרכת רק מקום שהנהג רואה רכב אחר הנוסע בכביש אותו הוא חוצה.

מנגד, בהתחשב בכך ששדה הראיה פתוח נראה כי היה על הנהגת להבחין ברכב הנתבע 1 המבקש לצאת מהחניון מצד שמאל והעובדה שהפגיעה הינה בחלקו האחורי של הסוזוקי, תומכת במידה רבה בגרסתו כי כבר השלים את חציית מרבית הצומת ומשכך, צריכה היתה הנהגת להבחין בו ולאפשר לו את השלמת החצייה באם אכן היתה נוהגת במהירות מתאימה לתנאי הדרך ולעובדה כי את הכביש בו היא נוסעת, חוצים רכבים משני הצדדים לאור ריבוי החניות במקום.

בשאלת הנזק יש לציין כי על אף שהתאונה ארעה לפני כמעט 3 שנים, עד היום לא תוקן הרכב ולפיכך בוודאי שאין מקום לכלול בעלות התיקון את מרכיב המע"מ ואף יש מקום להתחשב באפשרות שייתכן ועלות התיקון בפועל תהא נמוכה מזו הנקובה בחוות דעת השמאי.

משכך, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 3,500 ₪ בצירוף אגרת משפט ששולמה ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 30 יום מן המועד שב"כ התובעת ימציא יפוי כח חתום על ידי התובעת עצמה.

לאור ההסדר הדיוני התובעת פטורה מתשלום המחצית השניה של האגרה.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ב, 07 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: