עב"ל 55853-07-14 . ניתנה ביום 30 ספטמבר 2014 - פסקדין

שעליה מערערים וכי צד הזוכה בדין זכאי לממש את זכייתו וליהנות מפירותיה. לטענת המשיבה סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, שכן טענת המוסד לפיה הכרה בתביעה משמעותה הכרה במתח מתמשך לצורך החמרת מחלת הסוכרת, הינה מופרכת. בקשר לכך נטען בין היתר, כי בית הדין האזורי הסתמך על שאלות ההבהרה הנוספות שהועברו למומחה, שעיקרן הוא הפנייה לתשתית העובדתית המדויקת, אשר באה לידי ביטוי בחומר הרפואי, תוך התייחסות לסמיכות הזמנים שבין המשבר הנפשי העמוק בו לקתה המשיבה לבין המועד בו נגרם חוסר האיזון בסוכרת.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי ככל שמדובר בחיוב כספי הנחת המוצא היא כי ניתן להשיב את המצב לקדמותו ולכן הנטייה היא שלא ליתן עיכוב ביצוע, אלא אם יוכיח המבקש שאם יזכה בערעורו לא יוכל לגבות חזרה מהתובע את כספו. לטענת המשיבה, משהמוסד לא הצביע על כל קושי בגביית הסכום שישולם לה, אם יתקבל הערעור, אין להיעתר לבקשתו ולעכב את ביצוע פסק הדין. עוד נטען כי מדובר באירוע משנת 2002, כך שתשלום הגמלה מעוכב כבר במשך שנים ארוכות. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבה, ובהתחשב בתכלית הסוציאלית העומדת בבסיסו של חוק הביטוח הלאומי, אין כל הצדקה לעכב התגמול במשך פרק זמן נוסף ולהיעתר לבקשת המוסד לעיכוב ביצוע פסק הדין.

הכרעה

נקודת המוצא בדיון בסוגיה זו היא שהגשת ערעור לא תעכב את ביצועו של פסק דין שעליו מערערים. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש ונסמך על שניים: סיכויי הערעור להתקבל גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, בין היתר במובן זה כי ביצועו המיידי של פסק הדין יקשה מאד על השבת המצב לקדמותו, ועלול לגרום למבקש העיכוב נזק בלתי הפיך אם הערעור יתקבל [ראו: ע"א 8777/08 מריסאת נ' מריסאת (מיום 8.2.09)]. באשר ליחס שבין השיקול הנוגע לסיכויי הערעור לבין השיקול שעניינו מאזן הנוחות, נקבע כי "קיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" [ראו: עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ. וייס, (מיום 22.9.10)].

לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להתקבל, ובמקביל לכך יש להקדים את מועד הדיון בערעור לגופו.

בחינת הודעת הערעור ופסק דינו של בית הדין האזורי מעלה כי למוסד לביטוח לאומי טענות הראויות לבירור בערעור, ובכלל זה האם הוכחה התשתית העובדתית, דהיינו מצב נפשי גרוע כתוצאה מהאירוע שהביא לשינוי באורחות חייה של המשיבה. תשתית עובדתית זו הייתה הבסיס למסקנתו של בית הדין האזורי כי הוכח קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין החמרת מחלת הסוכרת. גם טענת המוסד כי המשיבה לא עמדה במידת ההוכחה הנדרשת על פי הפסיקה ראויה לבחינת ערכאת הערעור. בנסיבות אלה, מן הראוי לעכב את זימונה של המערערת לוועדה הרפואית עד להכרעה בערעור המוסד.

יחד עם זאת, נוכח העובדה כי מדובר באירוע בעבודה משנת 2002 וכי מדובר בהליך למימוש זכויות סוציאליות, יוקדם מועד הדיון בהליך. כמו כן התיק ייקבע לדיון לפני מותב, ודיון קדם ערעור שנקבע ליום 29.4.2015 מבוטל.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת. כאמור בסעיף 13 לעיל המזכירות תפעל להקדמת מועד הדיון בהליך לפני מותב.