עב"ל 29570-06-12 ל' נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת שרה מאירי ונציגת הציבור גב' תמר ברץ; בל 20524-09-10), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה. בית הדין האזורי קבע כי המערער לא הוכיח כי התרחש אירוע חריג בעבודה, ולכן דחה את התביעה מבלי למנות מומחה רפואי.

2. בהתאם למוסכם על הצדדים, הטענות שנרשמו בפרוטוקול במסגרת דיון קדם ערעור הן כסיכומים בכתב, ופסק הדין ניתן על יסוד הטענות שנרשמו בפרוטוקול וכלל החומר שבתיק.

   הרקע לערעור וההליך בבית הדין האזורי:  

3. המערער עובד כעצמאי בחברה בבעלותו בשם **** ***** העוסקת בסחר בבגדים בסיטונאות וביבוא.

4. לגרסת המערער בתצהירו, ביום שישי 22.5.2009 בשעה 11:00 לערך פרץ בינו לבין בנו יצחק, העובד גם הוא בעסק, ויכוח חריף עקב התנהלות בנו במתן אשראי ללקוחות, נוכח העובדה שהמערער סבר כי האשראי שניתן הוא מוגזם, ומסכן את קיומו של העסק. לטענת המערער, הנושא עלה בעבר בשיחות בינו לבין בנו, בהן הנחה אותו מפורשות לבדוק כל לקוח לגופו ולא ליתן אשראי גורף, וכן דרש שכל נושא מתן האשראי ללקוחות יעבור דרכו, כך שלא יועמד בפני עובדות מוגמרות לאחר חתימה על חוזים או מתן הבטחות ללקוחות. באותו יום שישי הויכוח יצא מכל פרופורציה, כאשר בנו יצחק התפרץ ואמר כי נמאס לו מהטענות המועלות על ידי המערער ואולי הגיע הזמן שהמערער יפרוש ויניח לו לנהל את העסק לבדו. תגובתו של בנו, אשר מועסק בעסק מאז שהוא נער ולמד ממנו הכל, הפתיעה אותו והעליבה אותו מאד. הויכוח גלש לצעקות ומריבה של ממש והתמשך כ- 10 עד 15 דקות, אשר במהלכן הרגיש רע מאד, התחילו כאבים בחזה והוא חש חלש מאד, עד שאינו יכול לעמוד במקומו. הוא הפסיק את הויכוח, התיישב ושתה מים. הרגשתו הרעה לא חלפה, וכעבור כחצי שעה הוא עזב את החנות ונסע לביתו. הוא לא פנה באותו יום לקופת חולים כיון שהיה בטוח שמדובר בהרגשה רעה שתחלוף, וגם עקב העובדה שהאירוע התרחש ביום שישי, ותכנן ללכת לרופא ביום ראשון, ככל שהמצב לא ישתפר. כאשר הגיע לביתו סיפר לאשתו על הריב עם בנו ועל הרגשתו הרעה, ופנה לשכב במיטתו בחדרו. ההרגשה הרעה לא חלפה, ובערב פנה לקבלת טיפול רפואי. עובר לאירוע לא סבל מבעיות בלבו, והכאבים בחזה התחילו תוך כדי הריב עם יצחק. המערער הוסיף כי בניגוד לאמור בתיעוד הרפואי לא אמר מעולם כי ארבעה ימים עובר לקבלתו לאשפוז החלו כאבים בחזה, ומה שאמר הוא שארבע שעות טרם קבלתו החלו כאבים לוחצים בחזה וזו הסיבה שפנה לבית החולים. כן הוסיף כי חש לא טוב מייד ובמהלך הויכוח עם בנו יצחק, אבל בשעה 21:00 בערב התחיל לחוש לחץ מעיק בחזה ותחושה קשה של חוסר נוחות, ולאחר שהכאבים המשיכו פנה לקבלת טיפול רפואי.

5. מטעם המערער הוגש גם תצהיר של בנו, יצחק, אשר אישר את גרסתו בעניין הויכוח שהתנהל ביניהם ביום 22.5.2009.

6. בית הדין האזורי דחה את תביעתו של המערער, וקבע כי המערער לא הוכיח שהתרחש ויכוח חריף בינו לבין בנו, כמפורט להלן.

7. בית הדין האזורי ציין כי תביעתו של המערער למוסד לביטוח לאומי הוגשה לאחר קבלת ייעוץ משפטי. לא הוצאה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ולא ברור כלל אם המערער נעדר מעבודתו מעבר לימים בהם היה מאושפז, והמערער לא התייחס כלל לעניין זה בתצהירו.

8. בתיעוד הרפואי אין כל אזכור לויכוח הנטען, ואין זה סביר כי ויכוח כה חריג בין המערער לבין בנו, שהגיע כמעט להרמת ידיים – לא קיבל ביטוי בפנייה הראשונה לטיפול רפואי ובמועדים סמוכים לאחר האירוע הנטען. כמו כן, על פי התיעוד הרפואי, המערער סבל לסירוגין מכאבים במשך ארבעה ימים, גרסה שאינה מתיישבת עם גרסתו בתצהירו. בית הדין ציין כי לא ניתן גם לקבל את הגרסה כי המערער התלונן כי סבל מכאבים במשך ארבע שעות, נוכח טענתו כי האירוע התרחש בשעה 11:00, והוא הגיע לבית החולים בסמוך לחצות, לאחר שסבל מכאבים במשך כל היום לאחר הויכוח. בית הדין האזורי דחה את גרסתו של המערער כי התיעוד הרפואי אינו משקף את תלונותיו בעת קבלתו לטיפול רפואי.