המוסד לביטוח לאומי נ' ס.ט. - פסקדין

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגנית הנשיאה הדס יהלום ונציגי הציבור מר משה כהנא ומר מרדכי מנוביץ; בל' 61099-01-16) מיום 3.7.17.

    

2. בפסק הדין מושא הבקשה התקבלה תביעתו של המשיב. בית הדין האזורי קבע כי על המוסד להעמיד את המשיב לבדיקה מחדש כבקשתו הן של שיעור נכותו הרפואית והן של דרגת אי הכושר, וזאת על אף שמבחינת חוק הביטוח הלאומי הוא כבר ממצה את מלוא זכויותיו בנכות כללית.

3. המוסד הגיש ערעור על פסק הדין, ומספר ימים לאחר מכן הגיש את הבקשה שלפני לעיכוב העמדת המשיב בפני ועדה רפואית עד להכרעה בערעור.

4. במסגרת הבקשה טוען המוסד כי סיכויו לזכות בערעור גבוהים. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי המשיב כלל לא הבהיר במסגרת ההליך מהי התועלת אשר תצמח לו מקיום הוועדה; יתכן שמדובר בהליך ללא תוחלת כלשהי משום בחינה, שאף עלול לפגוע במשיב ככל שיופחתו אחוזי הנכות שכבר נקבעו לו; כל קביעה אחרת הינה בניגוד לתכלית החוק תוך שימוש בכספי ענף נכות כללית, שהינו ענף גרעוני ממילא, שלא לצורך ענף זה ותוך עקיפת ההסדר החוקי שנקבע על ידי המחוקק לצורך מימוש הטבות אחרות, שלצדן נקבעו הסדרים ספציפיים למימוש הזכאות.

   המוסד מוסיף וטוען כי מדובר בשאלה משפטית עקרונית, כאשר זימונו של המשיב לוועדה הרפואית בשלב זה, טרם הכרעה בערעור, ירוקן למעשה מתוכן את הערעור. בנסיבות אלה, כך נטען, הנזק הצפוי למוסד ככל שלא יעוכב ביצוע פסק הדין ולאחר מכן יתקבל הערעור, גדול מהנזק שעלול להיגרם למשיב בשל עיכוב זימונו לדיון בפני ועדה רפואית.

    

5. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי יש להורות על זימונו לוועדה רפואית בהקדם האפשרי, ללא כל תנאי. לטענת המשיב, המוסד מונע ממנו לגשת לוועדה הרפואית ופועל בניגוד לפסיקת בית הדין.

    

   הכרעה