עב"ל 28593-01-14 - פסקדין

השופט אילן איטח

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר אלכס לוין וגב' ציפורה ארליך; ב"ל 16087-04-11), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר במחלתו הריאתית כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.

   ביום 17.12.14 ניתנה החלטתנו בתיק, ובמסגרתה הועברו למומחה-היועץ-הרפואי שאלות הבהרה. מטעמי נוחות נציג בשנית את הדברים.

   ההליך בבית הדין האזורי

2. לאחר שמיעת העדויות הגישו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות, כמפורט להלן:

   "א.התובע [המערער – א.א.] יליד 1960 עובד עיריית לוד.

   ב.משנת 2002 התובע עובד במחלקת אשפה כעוזר נהג פינוי.

   ג.שעות עבודתו של התובע בפינוי אשפה הן משעה 03:00 (לפנות בוקר) עד השעה 06:30. התובע עובד 6 ימים בשבוע.

   ד.עבודתו של התובע מבוצעת באופן הבא: מגיע עם המשאית (נהוגה ע"י הנהג) למכולה של אשפה, יורד מן הרכב, אם יש פסולת מסביב למכולה אוסף אותה בידיים (לעיתים עם כפפות) או באמצעות את/מטאטא ומשליך למכולה. פעולה זו נמשכת בממוצע 10-15 דקות תלוי בכמות הפסולת שנדרש להרים מסביב למכולה.

   ה.בהמשך המכולה מורמת על המשאית. התובע והנהג נוסעים לתחנת המעבר מרחק 5-7 דקות נסיעה. בתחנה המשאית נשקלת, התובע יורד מן המשאית, פותח דלתות המכולה, המשאית מתקדמת לעבר בור השפיכה ומרוקנת את תכולת המכולה. אחר כך המכולה שוב מורמת, המשאית מתקדמת והתובע סוגר את דלתות המכולה, עולה למשאית ונוסע עם הנהג להשיב את המכולה הריקה למקומה. משם נוסעים לטפל במכולה מלאה אחרת וחוזר חלילה.

   ו.פינוי המכולה בתחנת המעבר אורך 5-10 דקות במהלכן התובע מחוץ למשאית וחשוף לאבק רב הנמצא במקום כתוצאה מריקון הפסולת של המשאית ושל משאיות נוספות הפועלות במקביל באתר וכן לריח חומרי הפסולת באתר.

   ז.בסך הכל ביום עבודה מפנה התובע בין 10 ל- 15 מכולות.

   ח.אזור הפינוי בו עובד התובע הוא אזור תעשייה ולכן מדובר במכולות של מוסכים בהן נזרקים פחי צבע (לעיתים פתוחים) וכן מכולות של מסעדות ומשחטה בהן פסולת של פגרי עופות ושאריות מזון.

   ט.לעיתים נדרש התובע לפנות מכולה שהוצתה (לאחר שכיבוי אש טיפלו במכולה).

   י.החל משנת 2010 התובע חדל לעבוד במתכונת האמורה שכן עובד אחר חשוף לאבק וריקון המכולה ושיטת הפינוי שונתה.