עב"ל 22879-08-12

השופטת לאה גליקסמן: 

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגנית הנשיאה הדס יהלום ונציגי הציבור מר יגאל כוחלאני ומר חיים רזניק; בל 5307/01), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכיר במחלת ריאות כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה.

2. נציין, כי ההליך בבית הדין האזורי נדון תחילה לפני מותב בראשות השופטת אורלי סלע (כתוארה דאז), ולאחר מינויה לנשיאת בית הדין האזורי בבאר שבע הועבר למותב בראשות סגנית הנשיאה הדס יהלום.

    

   הרקע לערעור וההליך בבית הדין האזורי:

   התשתית העובדתית המוסכמת:

3. המערער, יליד שנת 1944, עבד בעיריית קרית מלאכי כנהג מכונית טיאוט (להלן – המכונית) במשך 24 שנים ויצא לפנסיה מוקדמת ביום 20.12.1999.

4. לדבריו, במשך 19 שנים נהג במכונית ללא מזגן, ונאלץ לנהוג עם חלונות פתוחים. הנסיעה במכונית מתבצעת באיטיות והאבק עולה למעלה וחודר למכונית וכך עבד בתוך ענן של עשן. זאת, בנוסף לעובדה כי ממילא מדובר במכונית שאיננה אטומה. לדבריו, עסק במקצוע זה 8 שעות ביום, ורק בשנתיים האחרונות לעבודתו קיבל מכונית עם מזגן.

5. בהתאם לכרטיסו הרפואי עישן 40 סיגריות ליום במשך 30 שנה וזאת עד סוף שנת 1999.

6. בעיות הנשימה החלו באופן הדרגתי, החל להרגיש חולשה וקושי לעלות במדרגות. בשלב מסויים הרגיש שאיננו יכול להחליף את המברשות במכונית בעצמו, היה מתעייף מהר ולא יכול היה לנשום, כאשר עם הזמן הדבר הלך והחריף, כאשר החלו להופיע השתעלויות שבתחילתן היו יבשות.

7. בעבודתו כנהג מכונית טיאוט לא קיבל מהמעביד אמצעי מיגון ולכן קשר את בעיית הריאות גם לעבודתו הנ"ל במשך 21 שנים וגם לסיגריות.