עב"ל 13884-08-12 . עמוס בוחניקהמערער

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.עניינו של הליך זה בפרשנותו של סעיף 320(ו)(3) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק), העוסק בדרך תשלומן של מספר קצבאות נכות מעבודה. השאלה הועלתה בפנינו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (בל' 16636-11-11; השופט יוחנן כהן).

הרקע העובדתי ופסק דינו של בית הדין האזורי

2.המערער, מר עמוס בוחניק, מסגר במקצועו, נפגע בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה ביום 11.10.01 (להלן: התאונה הראשונה) ונקבעה לו בגינה, על ידי ועדה רפואית, נכות יציבה בשיעור של 53% בגין פגימה בכתף שמאל. ביום 30.8.06 נפגע המערער בתאונת עבודה נוספת (להלן: התאונה השנייה) וגם בגינה נקבעה לו, על ידי ועדה רפואית, נכות בשיעור של 53%, בגין פגימה בכתף ימין.

3.טרם התאונה הראשונה השתכר המערער שכר רבעוני בסך של 30,481 ₪, וקצבת הנכות המשולמת לו בגין תאונה זו מחושבת בהתאם לשכר זה ושיעור נכותו כפי שצוין לעיל. טרם התאונה השנייה השתכר המערער שכר רבעוני של 28,653 ₪, אך המשיב (להלן: המוסד) אינו משלם לו את קצבת הנכות לפי שכר זה ובהתאם לשיעור נכות של 53%, אלא לפי שכר זה ושיעור נכות של 47% בלבד. הטעם לכך הוא כי אין אפשרות, לשיטת המוסד, לשלם גמלאות מצטברות בגין שיעור נכות העולה על 100%. לפיכך, "במקרים מהסוג הזה מותיר הנתבע הקצבה הגבוהה על כנה ואילו את הקצבה הנמוכה הוא מצמצם באופן שתשלים ל - 100% נכות" (סעיף 4 לפסק דינו של בית הדין האזורי).

4.בהעדר מחלוקות עובדתיות, דן בית הדין האזורי בסוגיה המשפטית שהועמדה לפתחו, בדבר דרך חישוב תקרת קצבאות הנכות מעבודה להן זכאי המערער. בית הדין הבהיר כי סעיף 320(ו)(3) לחוק קובע חריג לכלל הקבוע בסעיף 320(ג) לחוק ולפיו אין גמלאות כפל, וכי "יש לחשב את תקרת הקצבאות שישולמו לתובע באופן שהסכום יוגבל לתקרה שלא תעלה על קצבה שמשתלמת לפי נכות בשיעור 100% כשהשכר הקובע יהיה לפי התאונה השנייה".

בית הדין נימק זאת בכך ש"התובע, שנפגע כבר בתאונת עבודה וזכאי לקבל קצבה ונפגע פעם נוספת, לא יכול להפסיד יותר מ - 100% מכושר עבודתו", כאשר "כושר עבודתו הינו זה שהיה עובר לפגיעה האחרונה". עוד ציין כי פרשנות זו "שמה את הדגש על שיעור הנכות (ולא על שיעור הקצבה) ועל השבת המצב לקדמותו - קודם לפגיעה האחרונה, כפי שמצווה המחוקק" (ראוי לציין כי פסק דין אזורי נוסף קבע קביעה דומה: בל' (י-ם) 12540/03 אברהם סאסי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 24.2.05; להלן - עניין סאסי; בפסק דין אזורי נוסף ניתן אישור לדרך חישובו של המוסד: בל' (חי') 3925/04 יאסר חבישי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.12.05).

טענות הצדדים בערעור

5.המערער טוען כי פרשנותו של בית הדין האזורי לסעיף 320(ו)(3) לחוק אינה סבירה, ועומדת בניגוד לתכליתו הסוציאלית של החוק. לגישתו, הפרשנות המילולית והתכליתית הנכונה של הוראת הסעיף הינה כי סך כל קצבאות הנכות המשתלמות לא יעלה על סכום הקצבה שהייתה משתלמת לנכה אילו הייתה דרגת נכותו בשיעור של 100%, בהתחשב בבסיס הגמלה הגבוה ביותר המהווה את "כושר השתכרותו המקסימאלי". היינו, המבוטח זכאי לגישתו לקבלת "מלוא קצבאות הנכות המגיעות לו לפי שיעור נכותו שנקבע לו על ידי הוועדות הרפואיות בגין כל תאונה ותאונה בהתאם לבסיס גמלתה שלה, ובלבד שסכום שתי או שלוש או ארבע קצבאות הנכות (לפי העניין ובהתאמה) לא יעלה על שיעור קצבת הנכות שהייתה משתלמת לנכה אילו נכותו הייתה בשיעור 100% לפי "בסיס הגמלה" הגבוה ביותר".

המערער מדגיש כי הפרשנות שניתנה על ידי בית הדין האזורי מובילה לכך שמבוטח שהמשיך לעבוד לאחר הפגיעה הראשונה ישלם דמי ביטוח מלאים בגין פגיעה בעבודה אך יפוצה בגינה באופן חלקי בלבד.