פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

במסגרת ההליך בבית הדין האזורי נתן המומחה הרפואי ד"ר יבגני לייקין חוות דעת רפואית בעניינו של המערער מר פלוני.

במסגרת הליך הערעור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על שאלות הבהרה נוספות, כמפורט להלן.

בהליך זה ניתנה חוות דעתך ותשובות לשאלות הבהרה. מאז מתן חוות דעתך, הובהרה פסיקתו של בית הדין לעבודה בעניין אופן בחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הרפואי/המחלה של המבוטח. כמו כן, נוכח חלוף הזמן מאז מתן חוות דעתך, הינך מתבקש לבחון את תשובותיך גם על רקע הספרות המקצועית העדכנית.

עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי או החמרתו כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית על פי הפסיקה היא השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:

1. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער, החשיפה לחומרים כמפורט בטבלה, לבין מחלת הפרקינסון:

   כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

2. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הופעת המחלה או החמרתה (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

3. האם בנוגע לשאלות המפורטות לעיל יש אסכולות רפואיות שונות? אם כן, אנא פרט את האסכולות הרפואיות השונות ואת המחקרים והספרות התומכים בכל אחת מהן.

   בהתאם לפסיקה, דעה נחשבת כאסכולה ככל שהדעה מקובלת כדעה מבוססת מרכזים רפואיים חשובים, והינה על דעת מומחים מוכרים בעולם ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על - ידי מחקרים. גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים רפואיים ראשיים ובאתרי המידע המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית.