עאסלה נ' מועצה מקומית עראבה

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

התובעת ילידת 1940 טוענת כי ביום 31/10/10 בשעות הערב, כאשר עשתה דרכה לביקור אצל אחיה בקצהו השני של הכפר, נפגעה התובעת עת מעדה ונפלה בתוך מהמורה באחד הרחובות הפנימיים של הכפר עראבה (להלן:"התאונה"). התובעת טוענת כי שרר מזג אוויר גשום וכי מי גשמים הציפו את הרחוב ולכן לא הבחינה התובעת במהמורה. התובעת הגישה לבית המשפט תמונות צבעוניות המראות את המהמורה הנטענת. התובעת נפגעה בעיקר בגב ושורש כף יד שמאל ואובחן אצלה שבר תוך פרקי עם תזוזה. התובעת עברה סדרה בת 18 טיפולי פזיותרפיה ולטענתה סובלת עד היום מכאבים, רגישות והגבלה בביצוע פעולות יומיומיות. התובעת טוענת כי נזקקה לעזרת בני משפחתה וכי נגרמו לה הוצאות שונות, בדמות הוצאות על נסיעות לטיפולים ורכישת תרופות שונות. לטענת התובעת, אירעה התאונה נשוא התובענה בשל רשלנותה הבלעדית של הנתבעת אשר התרשלה באחזקת ופיקוח על תקינות הדרכים אשר בתחום שיפוטה. משכך טוענת התובעת כי על הנתבעת לשאת בתשלום נזקיה.

הנתבעת טוענת כי תיאור אופן קרות התאונה בכתב התביעה שונה מזה אשר לו טוענת התובעת שכן בכתב התביעה לא היה זכר לא לעובדה כי האירוע התרחש בשעות הערב ואף לא לעובדה כי ירד גשם ומשכך מהוות טענות אלו שינוי חזית אסור. לטענת הנתבעת, אין זה הגיוני כי אישה מבוגרת, במצבה הבריאותי של התובעת, אודותיו הציגה הנתבעת תיעוד רפואי, תצא בשעות הערב לבדה, רגלית, לבקר את אחיה המתגורר בקצהו השני של הכפר.

זאת ועוד, הנתבעת טוענת כי לא ברור מי צילם את התמונות עם המפגע הנטען אשר הגישה התובעת ומדוע זה היה צורך, לו אכן נכון הדבר כי מדובר במהמורה באמצע הכביש, שהתובעת תפסע באמצע הכביש ולא על גבי מדרכה הנראית בצד הדרך.

מעבר לכך הציגה הנתבעת תיעוד רפואי של התובעת מיום קרות התאונה ואילך, המסכם מספר ביקורים רפואיים ובו לא נאמר דבר על אודות נפילה ברחוב, אלא רק לאחר כשנה מיום קרות התאונה הנטענת. הנתבעת טוענת כי ככל שהתובעת אכן הייתה נופלת על גבי הכביש, המדובר במשטח גס ולבטח היו נגרמות לה פציעות שפשוף אשר אין להן כל תיעוד רפואי אצל התובעת. הנתבעת טוענת עוד כי בכתב התביעה נטען שהתובעת מעדה תחילה ואז נפלה אל תוך המהמורה ומשכך לא חלה עליה אחריות לנזקים הנטענים אשר נגרמו לתובעת. יתרה מכך, טוענת הנתבעת כי מדרכות וכבישי הנתבעת אינם שטח סטרילי והנתבעת פועלת באופן סדיר לאחזקתם התקינה, ברם אינה יכולה להבטיח כי מצבם יהא מושלם בכל עת ואין זה סביר לדרוש הימנה זאת.

עוד טוענת הנתבעת, כי הנטל להוכיח תביעתה חל על התובעת וזו לא עמדה בו, הראיות אינן תומכות בגרסתה ועדותה הייתה אמורה להיות עדות בעל דין יחידה לו אכן הייתה נשמעת בפני בית המשפט. הנתבעת טוענת כי לא ניתן היה לחקור דבר בעניין, באשר התובעת סירבה לשתף פעולה אלא באמצעות בא כוחה. לחלופין, טוענת הנתבעת כי לא הוכח נזק מיוחד מסוג כלשהוא ולפיכך יש לדחות את התביעה או לחלופי חילופין ליחס לתובעת אשם תורם נכבד.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בחומר הראיות ושקלתי טענותיהם, אני דוחה את התביעה.

אל נוכח אופן סיום ההליך, יישא כל צד בהוצאותיו ובכללן שכר טרחת בא כוחו.

ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: