עאדי נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת המבקש ישנו סיכוי סביר שהוא יזכה בערעור, לדבריו, נגרם לו נזק בסך של 250,000 ₪ בשל עקירת עצים שהוא נטע, וכי פסק הדין קבע שמדובר בתביעת בעלות במקרקעין, שלא הוכחה מצדו. המבקש טוען לסעד מן הצדק בשל נישול זכויותיו ולאור הפסדיו בשל עקירת העצים. לטענתו, הצבת סף ערבון של 20,000 ₪ מהווה עבורו מחסום בלתי עביר. המבקש מציין שהוא בן 70 וכי אשתו אינה עובדת. הוא מוסיף כי אין לו כל נכסים למעט המקרקעין וכי כל מחייתו מתבססת על מה שהאדמה מוציאה. לדבריו אין אדם בשטחי הרשות או במשפחתו שיכול לסייע לו תשלום הערבון, ובגילו אף בנק לא מוכן יהיה לתת לו הלוואה. המבקש מוסיף שבא כוחו אינו מקבל תמורה בגין הגשת הערעור, וכן לא צורפו מסמכים לבקשה, שכן לטענתו, אין לו כל חשבון בנק, תלושי משכורת או מקורות הכנסה אחרים. המבקש טוען שהעובדה שהנו תושב השטחים אינה צריכה לחרוץ את גורלו.

לטענת המשיבה, סיכויי ערעורו של המבקש קלושים, שכן פסק הדין שניתן היה מנומק ונסמך על קביעות עובדתיות ולאחר שביהמ"ש התרשם מעדויות העדים. לטענתה, מגורי המבקש בשטחים מעלה חשש, שהמשיבה תתקשה להיפרע מהוצאותיה, כשהדבר מצטרף לעובדה שהמבקש לא שילם את ההוצאות שנפסקו לטובתה בביהמ"ש קמא מזה חמישה חודשים. לדבריה, המבקש לא פרש בפני ביהמ"ש תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי, ולא צירף מסמכים המעידים על כך שאשתו לא עובדת ו/או על ניסיונותיו להשיג הלוואות מהבנק. כמו לטענתה, המבקש לא פירט בדבר המקרקעין שברשותו והרווח שהוא מניב, בנוסף, המבקש לא ציין את מקור המימון של שכר טרחת עורך דינו בהליך שהתנהל בביהמ"ש קמא.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר ")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במקרה דנן, המבקש פרש בפניי ביהמ"ש תשתית עובדתית חלקית בלבד בדבר מצבו הכלכלי. המבקש לא פירט היכן מתגורר ומהן הוצאותיו השונות, וכן לא הציג כל אסמכתא התומכת בטענותיו. כמו כן, המבקש אף לא התייחס בתגובתו לטענת המשיבה כי היא לא זכתה לכיסוי הוצאותיה כפי שנפסקו לטובתה מזה חמישה חודשים. לאור האמור לעיל, ברי כי קיים חשש שהמשיבה תתקשה בגביית הוצאותיה, הן לאור התנהלות המבקש והן לאור העובדה שהנו תושב השטחים.

יחד עם זאת , בשים לב לסמכותי לקבוע את הערבון חלף קביעת המזכירה הראשית ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש כפי שנטען על ידיו, כי יש להעמיד את הערבון בסכום מתון של 10000 ₪ בלבד.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: