ע"ר 9177-02-17

בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת גרוס מיום 30.1.17 הדוחה את בקשת המערערת לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המערערת ואשר חייבה את המערערת בתשלום הוצאות המשיב בגין הבקשה בסך של 1,500 ₪.

רקע עובדתי

1.המערערת העסיקה את המשיב בשירותה.

2.ביום 31.5.14 הגיש המשיב כנגד המערערת תביעה לתשלום זכויותיו (סעש 48755-05-15). במסגרת אותו הליך הוגש כתב הגנה, התקיים הליך של גילוי מסמכים וביום 16.2.16 התקיים דיון מוקדם.

3.ביום 18.5.16, לאחר שהמשיב לא הגיש את תצהיריו, נמחקה תביעתו מחמת חוסר מעש.

4.ביום 7.12.16 הגיש המשיב בשנית כתב תביעה כנגד המערערת. כתב התביעה וסכום התובענה זהים לתביעה בתיק סע"ש 48755-05-15. ביום 15.1.17 הגישה המערערת בקשה לחיוב המשיב בהוצאות כתנאי להמשך ההליכים ו/או להפקדת ערובה וזאת להבטחת הוצאותיה במידה והתביעה כנגדה תידחה או תימחק בשנית לאור הרקע הבעייתי של המשיב ולאור ההוצאות שאליהן נגררה לשווא בהליך הקודם (להלן: הבקשה). ביום 25.1.17 הגיש המשיב את תגובתו לבקשה.

5.ביום 29.1.17 קבע כב' השופט יוספי בעניין הבקשה לחיוב הוצאות כי "סוגיית החיוב בהוצאות תידון במסגרת ההכרעה בבקשה להפקדת ערובה אשר תועבר לרשם". ביום 30.1.17 ניתנה החלטת כב' הרשמת גרוס אשר דחתה את הבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה וקבעה:

"באשר לטענת הנתבעת שלפיה נגרמו לה הוצאות כתוצאה מניהול התביעה הראשונה, הרי שמשעה שלא נפסקו הוצאות לזכות הנתבעת, הרי שאין בטענה האמורה כדי להוות עילה לחיוב התובע בהפקדת ערובה.

לעניין זה אוסיף, כי פסק הדין מיום 18.5.16 בתיק סע"ש 48755-05-15 הינו חלוט וכי מדובר בתיק סגור".

על החלטה זו משיגה המערערת בערעור שבפנינו.