ע"ר 8113-06-14 בניסטי נ' קל אשראי (ענת) בע"מ

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 22.4.14, שבמסגרתה נדחתה בקשה בטענת פרעתי.

הבקשה הוגשה ביום האחרון להגשת הערעור ומבוססת בעיקר על טענה בדבר קושי ראייתי להשגת עדויות נוספות לתמיכה בבקשה בטענת פרעתי, ובערעור המוגש על ההחלטה הנ"ל.

לבינתיים הוגש הערעור בחלוף 14 יום מאז הגשת הבקשה.

2.לטענת המבקש, יסוד הטעם להארכת המועד נעוץ בניסיון לאתר שתי עדות אשר עדותן מכרעת לאור הקושי הראייתי האובייקטיבי שנתקל בו להוכיח פירעון שבוצע לפני כ-16 שנה. הואיל ותיק ההוצאה לפועל נפתח כנגדו בשנת 1989 והוא הסדיר את חובו כעבור מס' שנים, הניח שהתיק נסגר, אלא שהתברר לו אחרת רק בשנת 2013 כשהוטל עיקול על משכורתו. בשל כך, לא הצליח לאתר את העדות הנ"ל עובר להגשת הבקשה בטענת פרעתי ובהעדר מסמכים שלא נשתמרו בידו נדחתה בקשתו.

בהיותו ער לקושי הנ"ל ביקש לעשות מאמץ נוסף לאיתור העדות אלא שלאור המועד הקצר של הגשת ערעור עפ"י תקנות ההוצאה לפועל (בניגוד לתקסד"א) נדרש לו פרק זמן קצר נוסף של 15 יום להגשת הערעור.

3.המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה ולטענתה אמנם הבקשה בטענת פרעתי הוגשה כעבור 25 שנה מאז פתיחת התיק, אולם אין זו בקשה ראשונה, כשקודמתה התייחסה לחישוב יתרת החוב הוגשה עוד בשנת 96', מבלי שהטענות בבקשה המאוחרת הועלו בעבר.

יתר על כן, המבקש הגיש בקשתו להארכת המועד רק בסיומה של התקופה להגשת הערעור עפ"י תקנות ההוצאה לפועל. בנוסף לא הוגשו סימוכין לטענות המבקש בדבר ניסיונות לאיתור עדים וכעקרון אין טעם הנעוץ בבעל דין מהווה טעם מיוחד, וממילא אין בראיות שאותרו כדי לגרוע מקביעת רשם ההוצאה לפועל כי החוב לא נפרע בידי המבקש.

בנוסף, נטען כי לא הוצג כל טעם מיוחד ראוי להארכת המועד וגם מכתב הערעור עולה כי המבקש ממחזר טענותיו ללא ביסוס.

4.בתשובתו הבהיר ב"כ המבקש, כי הואיל וסבר כי החוב הוסדר בשנת 97' לא שמר מסמכים הנוגעים לכך ונדרש לאיתור הראיות הנוספות אותן הוא יכול להציג במסגרת הערעור. כמו כן הציג לדידו סיכוי גבוה לקבלת הערעור שעה שההסדר משנת 97' הנטען על ידו לא הוכחש ע"י המשיבה. לגישתו, לאחר שהצליח לאתר את העדות יוכל באמצעותן לשפוך אור על ההסדר שנעשה בשנת 97', שלאחריו הוצאו שתי הערבות לחוב מתיק ההוצאה לפועל בלא ששילמו כספים למשיבה.

5.המבקש מסר הודעה מעודכנת לאחר הגשת הבקשה ובה ציין (לאחר שנדרש למסור את פרטי העדה אותה ניסה לאתר) את קורות המפגש עם בנה של העדה והראיה בכתב שהוצגה לו.עוד הסביר, כי עלה בידו לאתר גם את העדה השניה ולעומת הראשונה קיבל מהאחרונה בשלב מסוים הסכמה לשיתוף פעולה, ולאורה הכין תצהיר, שלבסופו לא נחתם.

ב"כ המשיבה חזר על התנגדותו להארכת המועד, וניסה להצביע על טיבן של טענות המבקש, שאינן מגובות באסמכתא ואינן רלבנטיות לשאלה אם פרע המבקש את חובו אם לאו.