ע"ר 6893-06-17 י.י.מ.מ. אבטחה בע"מ נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

1.ערעורה של הנתבעת בתיק תא"מ 4424-08-16 על החלטתו מיום 10.5.17 של כב' הרשם מר דורון יעקבי שבהמשך להחלטות קודמות הורה על ביטול העיקול בחשבון העו"ש וקבע כי ככל שמבוקש ביטול עיקולים גורף, יש להפקיד את סכום מלוא גובה החוב הנקוב בתיק ההוצל"פ, בתיק בית המשפט בניכוי הסך של 5,700 ₪ שעוקל בידי התובעת.

הערעור מתייחס כמובן לסיפא של ההחלטה בדבר ביטול עיקולים והגבלות כנגד הפקדת מלוא החוב, סך של כ-90,000 ₪.

2.בהתאם להחלטתי מיום 8.6.17 הגישו הצדדים עיקרי טיעון, סיכום טענות בכתב ותיק מוצגים.

יצויין כי העיקולים, ההגבלות, הוטלו ע"י רשם ההוצל"פ לאחר שחלף המועד להגשת התנגדות לביצוע השטר שכן התנגדות הוגשה באיחור בצירוף בקשה להארכת מועד והועברה לדיון, בהתאם לתקנות לבית המשפט.

עיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובכל הנספחים וההחלטות שניתנו, ושקלתי את הטיעונים ולא מצאתי שיש להתערב בהחלטתו של הרשם הנכבד, ולכן דינו של הערעור להידחות כמפורט להלן.

3.שלוש החלטות ניתנו בבקשתה של המערערת לביטול ההגבלות ומשום מה מתייחס הערעור דווקא להחלטה מיום 10.5.17.

המועד להגשת הערעור חלף ובמיוחד בהתייחס להחלטה מיום 26.3.17, לא נתבקשה הארכת מועד ואף לא מצאתי עילה המצדיקה עיון חוזר בהחלטה, ודי בכך כדי לדחות את הערעור על הסף.

למרות האמור, בחנתי את טענות הערעור לגופן ולא מצאתי שיש לקבלן.

4.המערערת עתרה לביטול הגבלות, התובעת מסרה תגובה ובתשובה שהגישה המערערת הצהיר בשמה פרקליטה לאותה עת "הנתבעת מוכנה להבטיח את מלוא סכום החוב... בכל דרך שתיקבע ע"י בית המשפט הנכבד".

על בסיס האמור, החליט הרשם הנכבד ביום 26.3.17 כי ההגבלות תבוטלנה כנגד הפקדת מלוא יתרת החוב.

על החלטת הרשם לא ערערה המערערת ורק לאחר כחודש, בתאריך 25.4.17 הגישה בקשה לעיון חוזר.

5.הנימוקים לבקשה לעיון חוזר היו שניים, הצהרתו של פרקליטה שניתנה לטענתה מבלי שהוסמך לכך ובנוסף הנזק שנגרם למערערת בהעדר יכולת לשלם משכורות לעובדיה.