ע"ר 63567-09-16

1.לפנינו ערעור על החלטת הרשמת מרב חבקין בבקשת המערער לפטור מאגרה שניתנה ביום 26.9.2016.

הרקע לערעור

2.המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה (על"ח 48885-09-16).

3.במקביל הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה (להלן: הבקשה). בבקשה טען המערער כי אין לו יכולת לעבוד וכי אין הגיון לדרוש ממנו תצהיר שעולה כסף לצורך הגשת בקשה לפטור מאגרה. המערער אף ציין בבקשה כי בבית המשפט המחוזי קיבל פטור מתשלום אגרה.

המערער חתם על הבקשה אולם לא אישר את התצהיר בפני עורך דין או במזכירות בית הדין כנדרש.

4.ביום 26.9.2016 ניתנה החלטת הרשמת חבקין, בזו הלשון:

"לפי התקנות יש להגיש תצהיר.

עוד לפי התקנות החלטה בדבר פטור מאגרה בהליך אחר בשנתיים שקדמו לבקשה תהיה ראייה לחוסר יכולת לשלם את האגרה. ראייה לכאורה בלבד – ולא מעבר לכך. בנוסף אציין שהתובע לא צירף את ההחלטה בה ניתן לטענתו פטור. כך או אחרת, המשמעות היא שגם במקרה שניתן פטור בהליך אחר יש להגיש תצהיר תומך בבקשה בהתאם לתקנות. ניתן לחתום תצהיר במזכירות בית הדין ויש לפרט בו את כל הנדרש בהתאם לתקנות לרבות פירוט רכוש, חשבונות בנק (כולל בת זוג אם יש), הכנסות ולצרף מסמכים המעידים על כל הנטען לרבות דפי בנק מכל החשבונות לתקופה בת 6 חודשים הקודמת לבקשה. תשומת לב המערער לסכום הנדרש כאגרה בהליך זה שהינו סכום של כ-140 ₪.

ככל שהמערער עומד על בקשתו יתכבד להגישה עם תצהיר המפרט את הנדרש לפי התקנות ומסמכים תומכים. לא תוגש בקשה כאמור עד יום 25/10/16 (בהתחשב בחגים) תימחק הבקשה לפטור".

5.על בקשה זו הוגש הערעור שלפנינו.

טענות המערער

6.המערער טען כי התצהיר עולה כסף וכי הוא מקבל פטור בכל ערכאה שיפוטית, לרבות בית משפט מחוזי, בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. המערער הוסיף שיש לו חוב לבנק, אין לו רכב, אין לו משכורות, אין לו הכנסות נוספות והוא מתגורר עם אמו.