ע"ר 54155-11-14 מרגלית נ' בלוך

1.האם יכול תובע להמציא לתושב חוץ כתב תביעה באחת מדרכי ההמצאה הקבועות בפרק ל"ב, סימן א', לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ללא צורך בקבלת היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, וזאת, בין היתר, לאור תקנה 503א לתקנות?

שאלה זו עומדת במרכזו של הערעור שלפניי.

2.המשיבה היא אזרחות שוויצרית. למשיבה יש גם אזרחות ישראלית, ובבעלותה ובחזקתה נכסים בישראל. המשיבה אינה מתגוררת בישראל דרך קבע, אם כי היא מגיעה לארץ מדי פעם.

3.המערער הוא קבלן לעבודות שרברבות. לטענתו, הוא ביצע עבודות בבית שבבעלות המשיבה בחיפה, כאשר המשיבה נותרה חייבת לו סכום כסף, בגינו הוא הגיש נגדה תביעה כספית על סך 61,941 ₪ בבימ"ש השלום בחדרה (תא"מ 16233-03-14). המחלוקת בין הצדדים בערעור שבפניי נוגעת לשאלה האם כתב התביעה הומצא למשיבה כדין.

4.השתלשלות העניינים שהבאתנו עד הלום היא פתלתלה למדיי. הואיל והמחלוקת בין הצדדים בהליך שבפניי היא משפטית במהותה, אין צורך להלאות את הקורא בפרטי פרטיה של השתלשלות זו, ולהלן אעמוד על עיקרי הדברים.

• כתב התביעה הוגש ע"י המערער ביום 13.3.14.

• ביום 30.3.14 הגיע המערער לבית הנ"ל, במטרה למסור למשיבה את כתב התביעה. המערער פגש במשיבה, אשר היתה בארץ באותה העת במסגרת אחד מביקוריה, והאחרונה סילקה אותו מהמקום. לטענת המערער, הוא מסר את המעטפה שהכילה את כתב התביעה לידיו של אחד העובדים במקום, וראה במו עיניו את המשיבה נוטלת לידיה את המעטפה.

• ביום 23.6.14 הגיע המבקש שוב לבית הנ"ל (לאחר שנדחתה בקשתו למתן פסק דין בהעדר הגנה), בניסיון נוסף למסור את כתב התביעה למשיבה. המשיבה סילקה אותו מהמקום, ואף הזמינה משטרה. לטענת המערער, שוטר שהגיע למקום ניסה למסור את כתב התביעה למשיבה, אך האחרונה סירבה לקבלו.

• על רקע ניסיונות המערער להגיע לבית המשיבה ולמסור לה את כתב התביעה, הגישה המשיבה, באמצעות עו"ד יאיר אבני (המייצג אותה בהליך שבפניי), בקשה למתן צו שימנע מהמערער להגיע לביתה ולהיכנס אליו. מבוקשה ניתן לה, בהחלטה מיום 25.6.15 (ת"א 50396-06-14).