ע"ר 47233-07-16 אבו עראר נ' שיינברום ואח'

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת הלית סילש מיום 14.2.2016 ברע"א 51780-01-16 (להלן: "ההחלטה") שדחתה את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של כב' השופט אלדד נבו מיום 9.7.2015 במסגרתה לא מצא להיעתר לבקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהיעדר הגנה.

רקע

1. לפני למעלה מ-10.5 שנים - ביום 31.1.2006, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המבקש (במסגרת ת.א. (שלום כפר סבא) 6375-04) (להלן: "פסק הדין").

   לפני למעלה מ-2.5 שנים - ביום 22.4.2014 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו ולפני למעלה משנה - ביום 9.7.2015 דחה בית משפט קמא (כב' השופט אלדד נבו) את הבקשה (להלן: "החלטת השופט נבו").

    

2. כחצי שנה לאחר החלטת השופט נבו -ביום 26.1.2016 הגיש המבקש לבית משפט זה, בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת השופט נבו, בה טען כי דבר פסק הדין נודע לו רק בסמוך לחודש אפריל 2014, עקב נקיטתם של הליכי הוצאה לפועל נגדו.

    

3. ביום 14.2.2016 דחתה כב' השופטת סילש את הבקשה להארכת מועד, לאחר שהגיעה למסקנה כי לא נמצא טעם מהותי לאיחור ולאור סיכויו הנמוכים של הליך ביטול החלטת השופט נבו (להלן: "החלטת השופטת סילש").

    

4. ביום 16.3.2016 הגיש המבקש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת (רע"א 2184/16).

   בית המשפט העליון קבע בהחלטתו מיום 4.7.2016 כי: "כפי שנקבע ברע"א 10640/04.. החלטה לדחיית בקשה להארכת מועד היא "החלטה אחרת", ועל ההשגה על החלטה כגון דא שניתנה על ידי רשמת בית המשפט נתונה על פי סעיף 96(ב) חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, להיות מוגשת לבית המשפט בו מכהנת הרשמת... בידי המבקש לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע, ובית –המשפט ישקול בנסיבות, ויכריע בבקשות." (ההדגשות בקו הוספו – י.ש.).