ע"ר 44888-02-16

לפנינו בקשת ערעור על החלטת כב' הרשמת כרמית פלד (כתוארה אז) מיום 3.2.16 בתיק סע"ש 43042-08-15 במסגרתה דחתה את בקשת המערער והורתה לו להגיש כתב תביעה מתוקן.

רקע עובדתי

1. המערער אשר הועסק אצל המשיבה כעשר שנים כסוכן משווק לגיוס לקוחו, הגיש תביעה כנגדה אותה כינה "תביעה למתן חשבונות".

2. לטענתו, היה על המשיבה לשלם לו בגין 2 סוגי עמלות וכי היא נהגה לשלם לו עמלות אלו בחסר. לפיכך, טען המערער בכתב התביעה כי "לאחר שיקבל את הנתונים והמסמכים המבוקשים נשוא התובענה... בכוונת המערער להגיש נגדה, על סמך הנתונים שיימסרו לו, תובענה כספית".

3. ביום 29.9.15 הגישה המשיבה בקשה לבית הדין לחייב את המערער לכמת את תביעתו ו/או לשלם אגרה בגין אומדנה של התובענה. בנוסף, ביקשה המשיבה כי המועד להגשת כתב הגנה ידחה עד לחלוף 30 יום ממועד תשלום האגרה על ידי המערער.

4. באותו היום ניתנה החלטת הרשמת המורה למערער להגיב לבקשה ובתגובתו טען המערער כי על אף שהוא חולק על טענות המשיבה, הוא ישלם אגרה בתיק, בשיעור של תובענה רגילה לתשלום שכר עבודה בגובה 450,000 ₪ כפי האומדנה שערך. בנוסף, ביקש המערער להורות למשיבה להגיש כתב הגנה, בתוך 7 ימים.

5. ביום 10.11.14 הגיש המערער בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בתגובתה, טענה המשיבה כי על המערער, מאחר והסכים לשלם אגרה, להגיש כתב תביעה מתוקן.

6. ביום 20.11.15 ניתנה החלטת הרשמת לפיה על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן ובו פירוט הסעד הכספי שנתבע ואת הרכיבים שבגינם נתבעים סעדים אלו. כמו כן, נדחתה בקשתו של המערער למתן פסק דין בהעדר הגנה.

7. ביום 29.11.15 הגיש המערער בקשה לבטל את החלטת הרשמת לתיקון כתב התביעה, שכן עסקינן בתובענה למתן חשבונות בלבד ובהתחשב במהות הסעד הנתבע אין מקום להורות לו לתקן את כתב התביעה. עוד עתר, לחייב את הנתבעת להגיש לאלתר כתב הגנה ולחייב את הנתבעת בהוצאות. הנתבעת טענה כי אין הצדקה לנהל את ההליך במתכונת של מתן חשבונות ולא הוכח אינטרס לגיטימי של התובע לפיצול הדיון.