ע"ר 41245-11-15 בזבז נ' טראוב - תעשיית קופסאות בע"מ ואח'

בפניי ערעור במעמד צד אחד על החלטת כב' הרשם טארק חסנין מיום 16.11.15 (להלן: "ההחלטה") שניתנה במעמד צד אחד, לפיה נדחתה בקשת המערער למתן צו עיקול זמני.

נציין כי בבקשתו המקורית ביקש המערער מתן צו עיקול במעמד צד אחד, על כלל הנכסים ו/או הזכויות ביחס למטלטלין המוחזקים אצל המשיבים 2- 3 או מחזיקים אחרים (להלן: "הבקשה הכללית"). כן ביקש בפרט ליתן צו עיקול על המכונות השייכות למשיבה 2 ומוחזקות אצל המחזיק "דפוס פאר בע"מ". הבקשה הכללית לגבי כל הנכסים וכל המחזיקים האפשריים, ללא ציון שמות מחזיקים, נדחתה כמובן. למותר לציין כי בהעדר פרטי המחזיקים הנטענים לא ניתן להטיל את צווי העיקול. נראה כי בערעור שבפנינו המערער אינו חולק על דחיית בקשתו זו אלא מתמקד בדחיית הבקשה הספציפית יותר. מכל מקום יובהר כי צדק הרשם בקביעתו שדי בהעדר הנתונים לגבי המחזיקים כדי להצדיק דחיית הבקשה הכללית. להלן נתמקד אפוא בבקשה הספציפית להטלת צו עיקול על המכונות המוחזקות אצל המחזיק "דפוס פאר בע"מ" (להלן: "המחזיק").

לטענת המערער, בחצריו של המחזיק בנס ציונה, מעסיקו הנוכחי של המערער, מצויות מכונות השייכות למעסיקתו הקודמת של המערער, המשיבה 2, שפעלה בעבר בבית שמש. המערער טען כי במסגרת עבודתו אצל המחזיק הוא יודע שהמשיב 3 מנסה למכור את המכונות האמורות לקונים פוטנציאליים כאילו היו נכסיו הפרטיים ולהבריחם ממצבת הנכסים של המשיבה 2 על מנת לרוקנה מנכסיה.

על אף שבהחלטה ציין הרשם במפורש כי המערער לא הסביר מה הקשר בין המשיבים 2- 3 למעסיקתו הנוכחית, ועל בסיס מה הוא סבור או יודע שהמכונות שבחצרי המחזיק הן בבעלות המשיבה 2, לא טרח המערער להבהיר עניין זה גם בערעור. די בכך כדי להצדיק אי מתן צו העיקול המבוקש.

המערער לא הניח אפוא בפני הרשם או בפנינו תשתית ראייתית סבירה המצדיקה קביעת קיומה של הכבדה ממשית עתידית.

המערער גם לא התייחס לטענות שהועלו בכתב ההגנה לפיהן שולם לו בגין פיצויי הפיטורים על עבודתו אצל המשיבה 1 (שנגדה ניתן צו פירוק) עם סיום עבודתו אצלה בשנת 2007, באופן שמעלה ספק לגבי ההצדקה להטלת עיקול בגובה פיצויי הפיטורים הנתבעים עבור 27 שנות עבודה.