ע"ר 39658-06-16 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים ואח' נ' תומסן ואח'

בפני ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הרשם א. רון) מיום 30.5.16.

ההחלטה ניתנה בעניין מתן פטור מאגרת בית משפט, אשר ניתן לשניים מבין אחד-עשר התובעים בת.א. 31228-04-16.

המערערת היא רשות מקרקעי ישראל, אשר הינה אחת משני נתבעים באותה תביעה, שסכומה הועמד על 4,838,271 ₪.

עיקרי העובדות הנדרשות:

1. המשיבים ביחד עם תשעה נוספים, מתגוררים בחוות שער הגיא, בסמוך לכביש מס' 1 בקטע הדרך שבין מחלף שער הגיא ומחלף שורש. מדובר בשטח של כ- 8.2 דונם, אשר בחלקות 4 ו- 5 בגוש 29692. לפי הנטען קיבלו התושבים את החזקה במקום ברשות וכדין ממקורות חברת המים בע"מ, בשנת 1970, לצורך גידול חוות כלבים. לטענתם התקבלו מבנים לא שמישים והם שהכשירו את המקום וטיפחו אותו וכן את הבנוי עליו. במקום הוקמה חוות כלבים. נטען כי פניות כדי להסדיר את הישיבה במקום, נתקלו בבירוקרטיה ובקושי לאתר את בעלי הזכויות שם. בשנת 2011 הוגשה תביעת פינוי. התביעה הוגשה מטעם רשות מקרקעי ישראל ביחד עם חברת מקורות. התביעה התקבלה ביום 17.1.16, במסגרת ת.א. 49774-03-11, בבית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ד. פיינשטיין). על פסק הדין האמור הוגשו שני ערעורים שעודם תלויים ועומדים ( האחד ע"א 5143-03-16 מטעם המשיבים והאחר ע"א 8162-03-16 מטעם רשות מקרקעי ישראל).

2. בעקבות פסק הדין המורה על פינויים, הגישו המשיבים עם התושבים הנוספים שבמקום - תביעת פיצויים במסגרת ת.א. 31228-04-16. התביעה נסמכת על חוות דעת שמאית אשר מתייחסת לעלות העתקת המבנים והפיתוח, ביחס לכל תושב (או תושבים, המהווים יחידה אחת). בהתאם לחוות הדעת - סך הפיצויים, לכלל התובעים ביחד, מגיע ל - 4,838,271 ₪.

3. במקביל להגשת התביעה, הוגשה בקשה לתת למשיבים דנן, פטור מאגרת בית משפט. נטען בה כי חלקם בסכום התביעה עומד על 847,109 ₪ וכי הדבר מעמיד את סכום האגרה שעליהם לשלם כעת - על 10,589 ₪. מסכום זה הם מבקשים פטור מאגרה. נטען כי המשיבים נפגשו והכירו בחוות הכלבים, הקימו בה את ביתם המשותף בשנת 1996, חיו שם ברציפות וגידלו שני ילדים. בשנה - שנתיים האחרונות, הם נקלעו למערבולת כלכלית, הנובעת בין השאר מפיטוריהם ממקומות העבודה ומנסיבות אישיות אשר אילצו את המבקשת לטוס לחו"ל, לשהות בקרבת אביה החולה. התביעה והעלויות הכרוכות בניהולה, החמירו את המצב. המשיב אף נדרש לקחת ממקום עבודתו הלוואה - ע"ס 180,000 ₪, אשר אותה הוא מחזיר בתשלומים. נטען כי רק בחודשים הסמוכים להגשת הבקשה, מצאו המשיבים מקומות עבודה כאשר השכר הממוצע שלהם עומד על כ - 7,000 ₪, הנדרשים לקיומם. נטען כי תנאי לעיכוב ביצוע הפינוי, הוא הגשת תביעת הפיצויים, כאשר לשם כך עליהם לשלם סכומים גבוהים, אשר אין ביכולתם לעמוד בהם. הבקשה נתמכה בתצהיר של המשיב.

4. ביום 19.4.16 ניתנה החלטה ראשונה של כב' הרשם - במסגרתה הורה להעביר את הבקשה לתגובה בתוך 14 יום. בערעור שבפניי נטען כי זו התקבלה אצל המערערת ביום 20.4.16 ובהתחשב בחופשת הפסח ובכך שהיום האחרון נפל על יום העצמאות, הרי שהמועד להגשת התגובה היה עד ליום 15.5.16. נטען כי באותו יום, 15.5.16 ובטרם זה חלף, נתן כב' הרשם החלטה נוספת, לפיה, בהעדר תגובה הוא נעתר לבקשת הפטור מתשלום אגרה.