ע"ר 21998-06-13 ז' ח' נ' מדינת ישראל – משרד האוצר – אגף מס הכנסה

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על החלטתה של רשמת בית דין זה (כתוארה אז), השופטת אביטל רימון קפלן, מיום 28.5.2013 (ע"ע 55191-11-12), שלפיה הליך הערעור על פסק דינו של בית דין אזורי בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (מס הכנסה) טעון בקשת רשות ואינו ערעור בזכות.

    

   הרקע לערעור:  

2. המערער פנה אל פקיד השומה בבקשה ליתן לו פטור ממס הכנסה עקב נכותו, והופנה אל הוועדה הרפואית מדרג ראשון, אשר קבעה לו נכות זמנית ונכות צמיתה.

3. על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון הגיש המערער ערעור שנדון על ידי הוועדה הרפואית לעררים (להלן גם – הוועדה לעררים או הוועדה לעררים (מס הכנסה)) הפועלת מכוח תקנות מס הכנסה, אשר קבעה למערער נכות זמנית ונכות צמיתה בשיעור של 74.6%.

4. על החלטת הוועדה לעררים הגיש המערער עתירה לבג"צ, אשר במסגרתה הגיעו הצדדים להסכמה על החזרת עניינו של המערער לוועדה לעררים לשם דיון מחדש, בהתאם להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין.

5. על החלטתה הנוספת של הוועדה לעררים הגיש המערער ערעור לבית הדין האזורי לעבודה [על"ח 11587-01-11], וערעורו נדחה.

6. בהמשך לכך, ביקש המערער להגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי.

7. בהחלטת הרשמת מיום 28.5.2013 נקבע כי ההליך הערעורי הנכון על פסק דינו של בית הדין האזורי הוא בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. החלטה זו היא מושא ערעור זה, נוכח טענת המערער כי ההליך הערעורי הנכון הוא ערעור בזכות.