ע"ר 1867-06-12 . 13 אוקטובר 2014

1.זהו ערעור על פסק דינו של כב' הרשם מוסטפא קאסם (כתוארו אז), אשר ניתן בתיק 22189-06-11 (להלן: "פסק הדין").

התובע (המשיב) , שעבד כמציל בשירות הנתבעים (המערערים), תבע הפרשי שכר בגין עבודתו בחודשים אוגוסט ספטמבר ואוקטובר, ופדיון חופשה.

בפסק הדין חויבו הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 20,400 ₪ בגין הפרשי שכר, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 01/11/10 ועד ליום התשלום בפועל, ונקבע כי ככל שהחיוב לא ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין יישא פיצויי הלנת שכר החל מהיום ה – 31 ממועד המצאת פסק הדין.

בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע פדיון חופשה בסך של 2,900 ₪, וכן הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

2.להלן תמצית טענותיהם העיקריות של המערערים –

א.טעה בית הדין ביחסו משקל כלשהו למסמכים שהציג התובע ככאלה שמעידים על הסמכתו כמציל בדרגה 3.

מדובר בתעודות לא ברורות ומאוחרות וחסרות ערך ראייתי, ואין בהן כדי להצדיק זכאותו לשכר העבודה שנטען על ידיו.

ב.טעה בית הדין במשקל שמצא לנכון לייחס לנתונים הנוגעים לשכר ששולם על פי הנטען למציל אחר, שכן נתונים אלה הועלו רק בשלב ההוכחות ואינם מבוססים.

ג.טעה בית הדין בכך שבחר לערוך תחשיב ביחס לכלל חודשי העבודה של התובע, בעוד שהתביעה התייחסה רק לשלושת חודשי העבודה האחרונים.