ע"פ 986-09-15 יהודה נ' ועדה מקומית הראל

1.לפניי ערעור על פסק דינו (הכרעת דין ופסק דין) של בית משפט השלום בבית שמש (כב' השופט י. מינטקביץ'), מיום 29.6.2015 בתיק תו"ב 6400-08-14, בגדרו הורשע המערער בביצוע עבודות הטעונות היתר ללא היתר לפי סעיפים 145 ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"א-1965 (להלן – "החוק" וגם "חוק התכנון והבניה") ונגזרו עליו קנס בסך 7,500 ₪ או חודש מאסר תמורתו; התחייבות בסך 20,000 ₪ להימנע מעבירה על חוק התכנון והבניה למשך שלוש שנים; צו להריסת הגדר אותה בנה הנאשם וכן החלק ממרפסת שהורשע בבנייתה; צו להריסת יתר הבניה מושא כתב האישום וזאת עד ליום 1.1.16; רישום הערת אזהרה אודות צו ההריסה במרשם המקרקעין הרלוונטי; מתן סמכות למאשימה לבצע בעצמה את ההריסה, ככל שלא יבוצע הצו במועד שנקבע.

2.יצוין, כי בקשה שהוגשה לבית משפט זה לעכב את ביצוע צו ההריסה עד להכרעה בערעור, התקבלה על ידי כב' השופט ב' צ' גרינברגר ביום 19.1.16.

הרקע וההליך קמא:

3.המערער הנו בעלים של בית מגורים ברחוב הכרמים 35 במבשרת ציון. הבית הנו בית דו משפחתי הנמצא על מקרקעין הידועים גם כגוש 30367, חלקה 76, מגרש ב', לפי תכנית מי/360 (להלן – הבית או המקרקעין).

4.ביום 10.6.14 הוגש כנגד המערער כתב אישום מטעם המשיבה, המייחס לו עבירה של ביצוע עבודות הטעונות היתר, ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145 ו-204(א) לחוק. על פי הנאמר בכתב האישום, המערער הנו הבעלים המחזיק והמשתמש במקרקעין. ביום 3.12.13 נמצא כי המערער או מי מטעמו ביצע עבירות על חוק התכנון והבניה בכך שבנה ללא היתר כדלקמן:

א. קיר בטון בחיפוי אבן על גבי דרך גישה לחניות באופן המונע גישת השכנים באזור לחניה. סך אורכו של הקיר שלושה מטרים וגודלו כ-4.5 מ"ר.

ב. סגר שטח המיועד לפי ההיתר כשטח לחניה למרפסת מוגבהת המשרתת את קומת הכניסה (יציאה מהסלון), סך שטח העבירה כ-31 מ"ר.

5.בבית המשפט קמא העידו מטעם המאשימה הפקח מר ישי שריקי והמתלוננת, הגברת ליאת פז (להלן – המתלוננת). הפקח שריקי הציג לבית המשפט את היתר הבניה ת/1 ומסר כי העבודות של ההגבהה ושל בנית הקיר בוצעו לאחר קבלת טופס 4, מיד לאחר שהמבנה התאכלס בחודש מרץ 2012. הוא אישר, כי המתלוננת הגישה מספר תלונות וכי הוא חקר את המערער. בנוסף, אישר כי לא מדד את המרחק בין קיר החזית של הבית לבין הגדר. לדבריו, המערער והמתלוננת רכשו את הבית מהיזם עוזי קירמן ויש להם הסכם שיתוף וכי אורכו של הקיר שבנה המערער הוא יותר ממטר וחצי. בתשובה לדברי ב"כ המערער, כי באזור שבו נמצאים בית המערער והמתלוננת קיימת בניה בלתי חוקית רבה השיב העד, כי זו שאלה שאינה רלוונטית.

6.על פי עדותה של המתלוננת, היא מתגוררת במחצית מהבית הדו משפחתי המשותף לה ולמערער. לטענתה בתמצית, סמוך לכניסתו לבית, המערער הגביה עם בטון את החניה שלו וחסם לה את הדרך וגלש לשביל המשותף ובנוסף בנה גם קיר מלבנים שחסם לה את הכניסה, הגביה את הגינה ויצר לעצמו גינה, זאת כאשר המערער קיבל בית עם חניה אחת ולא גינה. המתלוננת ציינה, כי היא אם לארבעה ילדים שאחת מהם היא בעלת צרכים מיוחדים והיא צריכה להחנות את הרכב רחוק, לעיתים גם ברחוב מקביל וללכת עם ארבעת ילדיה למרחק של שבע דקות, בשעה שיש לה חניה ממש ליד הבית. המתלוננת הכחישה שקיימת חניה בקצה השביל שבה ניתן לחנות וכן הכחישה, כי תכננה יחד עם המערער לבנות גדר לפני הסכסוך שפרץ ביניהם ולבנות מעקה בכניסה לבית.