ע"פ 9833/16 - א'

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על המבקש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בת"פ 68753-03-16 (כב' השופט י' עדן), מיום 7.11.2016.

הכרעת דינו של בית משפט קמא

2. ביום 17.5.2016, הורשע המבקש, על יסוד הודאתו, במיוחס לו בכתב אישום מתוקן שהוגש נגדו, בביצוע העבירות הבאות: ניסיון שוד, לפי סעיפים 402(ב) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); התפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 406(ב) ו-408 לחוק העונשין; והסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

3. מכתב האישום המתוקן שהוגש נגד המבקש עולה, כי אדם בשם דוד, הוא חברו של המבקש, אשר עבד עמו בעבר, פנה אל המבקש במהלך חודש פברואר 2016, והציע לו להצטרף לביצוע מעשי שוד. ביום 18.3.2016, הגיעו השניים לבית ב-------, אולם החליטו לעזוב את המקום כשבעל הבית הפתיע אותם ופתח את הדלת בתגובה לנקישותיו של דוד. משם המשיכו השניים לעיר -------, באמצעות רכבו של דוד, לביתם של בני הזוג ו' ו-ס' (להלן: המתלוננת), אצלם עבדו השניים בעבר. זאת, שעה שהם מצוידים באקדח צעצוע הנחזה להיות אמיתי; בסכין; במסכות; ובכפפות שרכשו קודם לכן. בהגיעם למקום, ירד דוד מהרכב, צפה בבית, ועדכן את המבקש כי המתלוננת נמצאת לבדה בבית. על-פי כתב האישום, תכננו השניים להיכנס לבית כשהם עוטים מסיכות על פניהם, לאיים על המתלוננת באקדח, להשכיבהּ על הספה ולנטרלהּ, ולגנוב כסף וחפצים יקרי ערך. דוד אמר למבקש להיכנס לבית ראשון, מחשש שהמתלוננת תזהה את קולו. השניים חבשו מסיכות, והמבקש לקח את האקדח ואת הסכין, טיפס מעל הגדר, פתח את דלת המרפסת, ונכנס לבית כשהוא עוטה מסיכה ומחזיק את האקדח בידו. המבקש התקרב למתלוננת בהיותה במטבח, כיוון לעברה את האקדח, ואמר לה לרדת לרצפה. המתלוננת החלה לצרוח מבהלה, ודחפה את המבקש, אשר איבד את שיווי משקלו, נפל, התרומם וברח בריצה, כשהמתלוננת אחריו. כאשר שמע דוד את המתרחש, הוא נמלט ברכבו מהזירה, ואילו המבקש נתפס על-ידי עוברי אורח, אשר שמעו את הצרחות ורדפו אחריו.

4. בבואו לקבוע את מתחם הענישה ההולם למעשיו של המבקש, נתן בית משפט קמא את דעתו לחומרת נסיבות ביצוע העבירות, אשר "מעידות על תכנון, הצטיידות באמצעים ונחישות לביצוע", וכן לפגיעה בערכים המוגנים, שהם "כבוד האדם, חירותו ורכושו", ותחושת הביטחון האישי והציבורי. על רקע זאת, ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות, בשים לב "לכך שבענייננו העבירה לא הושלמה, אף שהניסיון היה בשלב מתקדם ביותר", קבע בית משפט קמא כי מתחם העונש ינוע בין 5-2 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים.

          לצורך קביעת עונשו של המבקש בתוך המתחם, התחשב בית משפט קמא בגילו הצעיר של המבקש; בהיעדרו של עבר פלילי בעניינו; בנסיבותיו האישיות ובהליך הטיפולי בו נטל המבקש חלק, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו. בתסקיר הראשון, אשר הוגש ביום 22.6.2016, נכתב כי המבקש הינו רווק, כבן 19, אשר טרם מעצרו עבד בתחום השיפוצים והיה עתיד להתגייס לשירות צבאי, וכי הלה הביע חרטה על התנהלותו באירוע. שירות המבחן התרשם, כי המבקש מצוי בשלבי גיבוש זהות ראשוניים, והעריך כי נוכח גילו הצעיר והיעדר מיומנותו בקבלת החלטות, קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצדו. יחד עם זאת, מנה שירות המבחן, כגורמי סיכוי, את תפקודו הנורמטיבי של המבקש במישורים אחרים בחייו, ואת הרתיעה מן ההליכים המתנהלים נגדו, והמליץ על שילובו של המבקש בקבוצת פיקוחי מעצר. מהתסקיר המשלים, אשר הוגש ביום 17.7.2016, עולה כי המבקש אכן שולב בקבוצה כאמור, אליה הוא מגיע באופן עקבי, וניכר כי הוא מצוי בראשיתו של הליך טיפולי לבחינה עצמית והעמקה באשר לדפוסי אישיותו המכשילים. לבסוף, המליץ שירות המבחן על ענישה ש"תאפשר המשך התנהלותו באפיקים נורמטיביים", בדמות מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד הטלת צו מבחן.

          יצוין, כי בית משפט קמא לא מצא כי יש בשיקולים אשר נמנו לעיל כדי להצדיק "חריגה אל מתחת לרף התחתון של המתחם", נוכח חומרת נסיבות ביצוע העבירות, אשר מחייבות "ענישה מוחשית ומשמעותית".

          בסופו של יום, ועל יסוד מכלול השיקולים, השית בית משפט קמא על המבקש את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 18.3.2016 ועד ליום 20.4.2016; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, בתוך 3 שנים מיום שחרורו; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירת אלימות מסוג עוון, בתוך 3 שנים מיום שחרורו; וכן תשלום פיצויים בסך של 10,000 ₪ למתלוננת.