ע"פ 8998/16

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' חזק) ביום 10.11.2016 ב-ת"פ 56214-10-15. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה [שעת חירום] (4 עבירות); עשיית פעולה אסורה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (4 עבירות); ומגע עם סוכן זר לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על המבקש הושת עונש של 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי; וכן קנס בגובה של 50,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

הרקע לבקשה

2. נגד המבקש, יליד שנת 1979, תושב רצועת עזה, הוגש ביום 4.7.2016 כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שכולל ארבעה אישומים שמייחסים לו את העבירות שלעיל. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי המבקש הוא בעל אישור כניסה לישראל לצורך עסקיו – ייבוא ומכירה של ברזל – ובבעלותו עסק המתנהל ברצועת עזה. במסגרת האישום הראשון נטען כי בחודש אוגוסט 2015 המבקש מכר לשוטר ממשטרת חמאס שבע חבילות של גדרות תיל לצורך בנייה של כלא. מהאישום השני עולה כי בשנים 2012–2013 המבקש הבריח סחורות דרך מנהרות ברפיח, ובתוך כך ברזל שהמבקש ידע שעתיד לשמש את הזרוע הצבאית של חמאס לצורך ייצור טילים. מהאישום השלישי עולה כי בחודש יולי 2015 מכר המבקש לחמאס מספר סוגי מתכות ודאג להובלתם לבסיס של הזרוע הצבאית של חמאס. מהאישום הרביעי והאחרון עולה כי במהלך שנת 2014 המבקש מכר לפעיל חמאס שני טון של מוטות ברזל, ביודעו שהם מיועדים לבניית מנהרות של חמאס.

יצוין כי המבקש עצור מיום 6.10.2015; כתב האישום המקורי הוגש נגדו ביום 24.12.2015; וכי בהחלטה מיום 7.3.2016 בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהסכמתו, ובהיעדר חלופת מעצר מתאימה.

3. בדיון שהתקיים ביום 4.7.2016 המבקש הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות המיוחסות לו על יסוד הודאתו. בא-כוחו דאז של המבקש, עו"ד ג'אברין, והמבקש בעצמו, הצהירו כי המבקש מבין את האמור בכתב האישום המתוקן ומודה בו, והמבקש הוסיף כי "מה שכתוב שם נכון". לאחר ההרשעה ועובר לשמיעת הטיעונים לעונש, המבקש החליף את בא-כוחו ושכר תחתיו את שירותיו של עו"ד יונס, שביקש מבית המשפט להתיר למבקש לחזור בו מהסדר הטיעון ומהודאתו. לטענתו, הוא הודה עקב הלחץ שהפעיל עליו בא-כוחו הקודם תוך הבטחה שיושת עליו עונש נמוך; וכן נטען כי ישנו קושי משפטי בהרשעת המבקש בעבירות החוץ המיוחסות לו. עו"ד ג'אברין, שזומן לדיון, וכן המדינה, טענו שהמבקש הבין את משמעות הודאתו וכי לא קמה כל עילה להיעתר לבקשתו לחזור בו ממנה. עו"ד ג'אברין הוסיף כי ברקע לבקשתו עומדת ההחלטה של בית משפט זה במסגרת ערעור תלוי ועומד ב-ע"פ 6434/15 מיום 7.7.2016, שבו הותרה יציאתו לרצועת עזה, בכפוף להפקדת ערבויות, של אדם, ריאד משהראוי, המערער על הרשעתו בעבירות דומות לאלו המיוחסות למבקש (להלן: עניין משהראוי).

          בהחלטה מיום 6.10.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לחזור בו מהודאתו והותיר את הרשעתו על כנה. בית המשפט עמד על כך שרק במקרים חריגים של פגיעה ברצון החופשי תותר חזרתו של נאשם מהודאתו, וכי תנאי זה לא מתקיים בענייננו. זאת, משנקבע כי בנסיבות המקרה המבקש הבין את משמעות הודאתו: הסדר הטיעון וכתב האישום המתוקן הוסברו למבקש על ידי בא-כוחו במהלך הפסקה בת שעה מהדיון טרם שנמסרה ההודאה; והמבקש נשאל על ידי בית המשפט שלוש פעמים אם עובדות כתב האישום נכונות, ובשלוש הפעמים השיב המבקש בחיוב. בהקשר זה צוין כי הערעור התלוי ועומד בעניין משהראוי עוסק בסוגיה משפטית-פרשנית, ואין לכך נפקות לעניין הבנתו של המבקש את עובדות כתב האישום המתוקן והודאתו בהן. משכך נקבע כי אין להתיר למבקש לחזור בו מהודאתו, משההודאה ניתנה מרצונו החופשי ובקשתו לחזור בו ממנה נובעת משיקולים טקטיים ואינה מגלה טעמים המצדיקים להיעתר לה.

4. ביום 10.11.2016, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, בית המשפט המחוזי גזר את דינו את המבקש והשית עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 40 חודשים בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי; וקנס בסך 50,000 ש"ח. במסגרת גזר הדין בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים שבבסיס העבירות שבהן הורשע המבקש, על חומרת המעשים, וקבע כי מתחם הענישה ההולם, ביחס לארבעת סעיפי האישום במאוחד, הוא בין 2 ל-6 שנות מאסר בפועל. בתוך כך ציין בית המשפט, כשיקול לקולא, כי ייתכן שלמבקש היה קושי להימנע מהמעשים, שהרי הוא אינו אזרח ישראלי והשירות שסיפק נדרש ממנו על ידי הארגון ששולט ברצועת עזה. מנגד, הודגש כשיקול לחומרא כי המבקש היה מודע לכך שהציוד שאותו הוא מכר ישמש את חמאס לצורך פעולות טרור; וכי המבקש ניצל את ההיתר שניתן לו על ידי מדינת ישראל על מנת לספק ציוד לארגון טרור שמטרתו לפגוע באזרחי המדינה. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות שקל בית המשפט את העובדה שלמבקש שבעה ילדים, את היעדר עברו הפלילי וכן את ההשפעה השלילית שתיגרם לו מריצוי עונש מאסר בפועל; והשית עליו את העונשים כמפורט לעיל. מאחר שהמבקש היה עצור עד לתום ההליכים המשפטיים, הוא החל לרצות את עונש המאסר באופן מיידי.